ו

ו החובל בחבירו אפילו שלא בכוונהמב אף על פי שנתן לו הממון שנתחייב ליתן לו בעד חבלתומג אין מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לומד על צערומה. ולא יהיה הנחבל אכזרי מלמחולמו כמ"ש בהלכות יום הכיפוריםמז.

וכן הגוזל את חבירו אף על פי שהשיב את הגזלה אין מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לומח על צערו שציערו כשגזלומט.

אבל המזיק ממון חבירו מיד ששילם לו נתכפר לו ואינו צריך לבקש למחול לונ:


מב) ראה לקו"ש חכ"ח ע' 141 והערה *27.

מג) ראה טור ושו"ע סי' תכא.

מד) משנה שם צב, א. טור ושו"ע סי' תכב ס"א.

מה) ברייתא שם.

מו) משנה שם. טור ושו"ע שם. וראה קובץ דברי תורה יז ע' קה.

מז) סי' תרו ס"ד (אלא א"כ הוא מתכוין לטובת המבקש מחילה כדי שיכנע לבבו הערל, או שחושש שלא יבוא לו לעצמו איזו רעה ע"י שימחול לו). וראה גם תניא אגה"ת פי"א (ק, א). לקו"ש חכ"ח ע' 148 הערה 61.

מח) רמב"ם פ"ב מהל' תשובה ה"ט.

מט) לח"מ הל' חובל פ"ה ה"ט.

נ) רמב"ם רמב"ם הל' חובל פ"ה ה"ט. לח"מ שם. וראה לקו"ש שם ע' 147 הערה 66.