ז

ז הרואהנא את חבירו טובע בים או לסטים באים עליונב ויכול להצילונג הוא בעצמו או לשכור אחרים להצילונד חייב לטרוח ולשכור ולהצילונה וחוזר ונפרע ממנו אם יש לונו ואם לאו לא ימנע ואם נמנע עובר על לא תעמוד על דם רעךנז.

ואפילו ליכנס בספק סכנה יש אומריםנח שצריך כדי להציל את חבירו ממיתה ודאיתנט (ויש חולקין בזהס וספק נפשות להקלסא):


נא) ואם יודע ואינו רואה, ראה לעיל הל' עוברי דרכים ס"ו (לענין פריקה וטעינה).

נב) ברייתא סנהדרין עג, א. רמב"ם הל' רוצח פ"א הי"ד. טור ושו"ע סי' תכו ס"א.

נג) רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה לעיל או"ח סי' שכט ס"ח (אפילו ספק אם יציל). לקו"ש חל"ב ע' 120 הערה 8 ובשוה"ג.

נד) רמב"ם שם. שו"ע שם.

נה) גמרא שם. טור שם (בין בגופו בין בממונו). משא"כ כשהוא להצלת ממון חברו (כדלעיל הל' מציאה ופקדון סל"ג), או צער בעלי חיים (כדלעיל ה'ל עוברי דרכים ס"ג), דוקא בגופו ולא בממונו.

נו) רא"ש שם פ"ח סי' א. טור שם. לבוש שם סוף ס"א. סמ"ע שם ס"ק א.

נז) ויקרא יט, טז. גמרא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

נח) הגהות מיימוניות שם (קושטא), בשם ירושלמי.

נט) כסף משנה שם. ב"י שם.

ס) סמ"ע שם ס"ק ב, להשו"ע ורמ"א (שלא הביאו דעה זו). וכן נפסק בפשיטות לעיל או"ח שם (אין לו לסכן עצמו כדי להציל את חבירו כו' הרי נאמר וחי בהם ולא שיבא לידי ספק מיתה ע"י שיקיים מה שנאמר לא תעמוד על דם רעך). וראה לקו"ש חכ"ח ע' 153 הערה 19 ובשוה"ג. חקרי הלכות ד כז, א. נעם אליעזר סי' כא. קובץ דברי תורה יז ע' קא.

סא) שבת קכט, א.