ט

ט וכל זה במומר שאינו עומד ברשעו תמידעו כגון שאוכל נבלות לתיאבון כשאין לו בשר כשרעז לפעמים וכן כיוצא בזה בשאר עבירות שעובר לפעמים כשיצרו תוקפו אבל מי שעומד ברשעו תמיד כגון רועי בהמה דקהעח בזמן שהיו רוב השדות של ישראלעט והיו מרעין אותן בשדות של אחרים תמידפ וכן כל כיוצא בהם דינם כנכרים ואסור להצילם ממות ואסור לסבב להם המיתהפא אבל מותר למנוע מהם ההצלהפב כמ"ש בהלכות עבודה זרהפג:


עו) רמב"ם שם. שו"ע סי' תכה ס"ה.

עז) רש"י ע"ז כו, רע"ב ד"ה לתיאבון. סמ"ע שם ס"ק כ. וראה גם לעיל יו"ד סי' ב ס"ק ד.

עח) ברייתא ע"ז כו, סוע"ב. רמב"ם שם. שו"ע שם.

עט) שו"ע יו"ד סי' קנח ס"א (בארץ ישראל). סמ"ע סי' תכה ס"ק יט (אפילו בחו"ל). וראה גם לעיל הל' נזקי ממון סוף סט"ז, ובנסמן שם.

פ) רמב"ם שם (שפקרו בגזל). שו"ע סי' תכה שם (כנ"ל). סמ"ע שם.

פא) רמב"ם שם (ואין מסבבין). שו"ע שם ויו"ד שם. ב"ח יו"ד שם ד"ה ומ"ש ומ"מ (אסור לסבב). וענין לסבב המיתה, ראה רמב"ם שם ה"י ושו"ע שם ס"ב וב"ח שם. ט"ז סי' קנח ס"ק א. לקמן ס"י גבי מומר להכעיס וכיו"ב. אמרי יעקב ביאורים ד"ה אסור לסבב.

פב) ט"ז שם.

פג) הלכות אלו בשוע"ר לא הגיעו לידינו.