דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת ובו נ"ג סעיפיםא:

א

א כל מי שיודע עדות לחבירוב וראוי להעידוג ויש לחבירו תועלת בעדותוד חייב להעיד לו בבית דיןה אם יתבענו שיעיד לוו בין שיש עד אחד עמו בין שהוא לבדוז. ומכל מקום עד אחד לא יעיד אלא בדבר שבממון שמביא לידי שבועה או בדבר איסור להפריש מאיסורח אבל אם כבר נעשה האיסור לא יעידט ואינו אלא כמוציא שם רע על חבירוי שעד אחד אינו נאמן להעניש אדם על פיו שנאמריא לא יקום עד אחד באיש לכל עון וגו'. אבל שנים חייבים להעיד שיענישו האדם על עבירה שעבר שזו מצות עשה בתורה ובערת הרע מקרבךיב בעבירה שחייבים עליה מיתה וכן בשאר עבירותיג לעונש הראוי להןיד:


א) סעיפים א-ט – עדות. י-נג – שטרות. מא-מח – שלישות (בשטר).

ב) ויקרא ה, א. ברייתא ב"ק נה, ב. גמרא שם נו, א. תוס' שם ד"ה פשיטא. טור ושו"ע סי' כח ס"א. סמ"ע שם ס"ק ה.

ג) טור ושו"ע שם. לאפוקי קרוב או פסול (ב"י שם ד"ה וראוי. סמ"ע שם ס"ק ג).

ד) טור ושו"ע שם. וראה ב"י שם. סמ"ע שם ס"ק ד.

ה) רמב"ם הל' עדות פ"א ה"א. תוס' שם. שו"ע שם. סמ"ע שם ס"ק ז.

ו) רמב"ם שם. שו"ע שם. סמ"ע שם ס"ק ו.

ז) ב"ק נו, א. טור ושו"ע שם.

ח) הגהות מיימוניות הל' עדות פ"ה אות א. רמ"א סי' כח ס"א. וראה גם לעיל יו"ד סי' א ס"ק נח (מצוה עליו שיעיד).

ט) וכ"ה לקמן הל' עוברי דרכים ס"ט. וראה הל' נזקי גו"נ סוף ס"ב.

י) פסחים קיג, ב. הגהות מיימוניות שם. רמ"א שם.

יא) דברים יט, טו. גמרא שם.

יב) דברים יג, ו. שם יז, ז. רא"ש מכות פ"א סי' יג. רבנו ירוחם מישרים נתיב ב ח"ב (יא, ד). דרכי משה סי' כח ס"ק ב (דמיירי בב' עדים דוקא). וראה נעם אליעזר סי' ב.

יג) ראה רא"ש (דבר ערוה) ורבנו ירוחם שם (דבר עבירה).

יד) ראה לקמן הל' נזקי גו"נ סט"ו-ז.