יח

יח (וטעם פיסול המוקדם הוא שמא יטרוף מהלקוחות שלקחו מיד אחר זמן הכתוב בשטר קודם שמסרו למלוה ונמצא טורף שלא כדיןקנו שהרי לא נשתעבדו נכסיו למלוה עד שנמסר לו השטרקנז. לפיכך שטר חוב שאין גובין בו ממשועבדים אין בו פסול מוקדם ויכולים לכותבו ללוה אף על פי שאין המלוה עמו. כגון שטר חוב שאין עליו עדים חתומים לקיים הענין אלא שחתם הלוה חתימת ידו והעדים חתמו תחתיה רק לקיים חתימתו ולא לקיים העניןקנח כגון שטרי חוב הנהוגים במדינות אלוקנט אם אין העדים חתומים על המשמעות רק לקיים החתימה):


קנו) רבי יוחנן ב"מ עב, א (בשטר מוקדם). טור ושו"ע סי' מג ס"ז. ב"מ יב, ב (בכתב שטר ללוה כו'). טור ושו"ע סי' לט סי"ג. וראה גם לקמן סל"ט.

קנז) כרב אסי ב"מ יג, א (שאין אומרים עדיו בחתומיו זכין לו), וכדלעיל סי"ז, וש"נ.

קנח) שאז גובה ממשועבדים. ש"ך סי' מ ס"ק ח וסי' סט ס"ק כ (עיין סי' מח (בש"ך ס"ק ב קרוב לסופו) דבלא עדים שראו הלואה אין לו דין קדימה לכתב ידו (ששטר בכתב יד הלוה בזמן מוקדם, הגובה מבני חורין בלבד, אינו קודם למלוה על פה מאוחר, אלא חולקים), ופשיטא דעדי קיום לא מהני לקדימה כיון שאין מעידים על גוף הענין, ויש לחוש שכתב בעצמו אחר כך (שאף שחתמו העדים לקיים חתימתו, עדיין חיישינן לקנוניא, שהלוה כתב שטר מוקדם וחתם עליו, ואח"כ החתים העדים לקיום חתימתו, ולכן גם זה אין לו דין קדימה), ואם כן אין בו פסול מוקדם. עיין שם בש"ך) שמטעם זה התיר ללוות בשטר זה אפילו ביום אחר (דלא כסמ"ע שם).

קנט) ראה גם לקמן סכ"ב. סל"ז. ס"נ.