כ

כ וכן בשטר מכירה אין כותבין וחותמין ללוקח עד שיהא המוכר עמוקסח אפילו כבר קנו מיד המוכר שלא בפני הלוקחקסט. ואפילו אמר הלוקח כתבוהו וחתמוהו ויהיה בידכם עד שיבא המוכר ויצוה ליתנו ליקע. וכן בשטר מתנהקעא. אבל כותבים למוכר אף על פי שאין הלוקח עמוקעב והוא שקנו מידוקעג בקנין סודרקעד שאין בו משום מוקדםקעה אף על פי שלא ימסרנו להלוקח עד לאחר כמה ימים. וכן בשטר מתנה.

ואם אחר הקנין אמר המוכר סתם כתבו שטר מכירה ולא אמר שיתנוהו לידו הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין להלוקח לפי שמן הסתם דעתו שיתנוהו להלוקח ולא לידו עד שיפרשקעו. וכן בשטר חוב שיש בו קנין. אבל אם לא קנו מידו אף על פי שאמר להם כתבו ותנו לו צריכים לחזור ולהמלך בו אחר שחתמוהו קודם שיתנוהו להלוקח שמא חזר בו המוכרקעז. וכן בשטר חוב שאין בו קנין:


קסח) משנה שם קסז, ב. טור ושו"ע סי' רלח ס"א.

קסט) רמב"ן שם. הובא בטור ושו"ע סי' רלח ס"א. וכלדעיל סי"ט במלוה, וש"נ.

קע) מ"מ פכ"ג ה"ה (במלוה). סמ"ע שם ס"ק ה (אף במכר).

קעא) ראה ש"ך סי' נו ס"ק כז.

קעב) משנה שם. טור ושו"ע שם.

קעג) מ"מ שם פכ"ד ה"א (בשם כמה פוסקים) ובסוף ה"ג. טור ושו"ע שם. ש"ך שם ס"ק א.

קעד) כדלעיל סי"ז, וש"נ.

קעה) מ"מ שם. טור וסמ"ע שם ס"ק ב. וכדלעיל סי"ז.

קעו) טור סי' לט סי"ח, וש"ך שם ס"ק [מ]ד (בשטר חוב).

קעז) כתובות דף נה, ב. רמב"ם הל' מלוה ולה פי"א ה"א (דמיירי אפילו בשטר חוב). דעה הא' בשו"ע שם ס"ב. וראה מ"מ וציונים.