לד

לד שטר שכתוב כולו עם כל עדיו בשיטה אחת כשררסא כי לא נתנו חכמים שיעור כלל לגודל השטררסב. אבל אם השטר כולו בשטה אחת ועדיו בשיטה אחרת פסול כי שמא היו חתומים על שטר אחר ולא צמצמו חתימתם מיד סמוך לכתב והניחו כדי רוחב שיטהרסג ובעל השטר זה חתך כל השטר וכתב מה שרצה באותה שיטה ונמצאו העדים חתומים עליורסד. ואפילו אם חתימת העדים היא רחוקה עכשיו כדי רוחב שיטה אחת לא חלקו חכמים בגזרתםרסה. ואפילו אם עד אחד חתום בשיטה אחת עם השטר ואחד חתום תחתיו בשיטה אחרת פסול כי אין בשטר זה אלא עד אחד החתום בשיטה אחת עם השטר והשני אין למדין מחתימתורסו כי שמא חתם על שטר אחר והניח כדי רוחב שיטה בין הכתב לחתימתו ובעל השטר חתך כל השטר וכתב כל מה שרצה בשיטה זו והחתים בה חתימת יד עד אחד. ואף שהעד אומר שזו חתימת ידו אין עד אחד נאמן להוציא ממוןרסז:


רסא) גמרא שם קסג, ב. טור ושו"ע סי' מה סי"ט.

רסב) רשב"ם שם ד"ה אלא.

רסג) כדלעיל סכ"ט.

רסד) גמרא שם. רשב"ם שם. טור ושו"ע שם סי"ח. וראה גם לקמן סוף סל"ז.

רסה) כדלעיל סכ"ט, וש"נ.

רסו) גמרא שם (בשנים שחתמו בשיטה אחת עם השטר ושנית תחתיו, שאין מקיימין מהעדים שלמטה). תוס' שם ד"ה שיטה (שאם חתמו זה תחת זה ויש גליון לפניהם, אף אם יזייף השטר בשיטה של עד הראשון לא יוכל להוציא בו ממון). ב"י שם ס"י ד"ה והרא"מ (דבכה"ג משמע דליכא לספוקי ביה דפסול). וכדלקמן ריש סל"ה.

רסז) ראה טור ושו"ע סי' נא ס"ב, דין שטר חוב בעד אחד.