לז

לז ובכל דינים התלוים במה שאין העדים יכולים לצמצם סמוך לכתב מיד הוא הדין אם המתחייב חתם בעצמו אינו יכול לצמצם ויש לחוש שמא הניח כדי רוחב שיטה וכתב בה בעל השטר מה שרצה ולכך צריך לחזור מעניינו של שטר לבד בשיטה האחרונה אך אם כל השטר הוא כתיבת ידו אין לחוש לזהרפג (והוא הדין בשטר בעדים וכל השטר הוא מכתב יד העדים החתומים תחתיו).

ושטרות שנוהגים בהם במדינות אלורפד שסך המעות כתוב בהיפוך הדף נגד חתימת יד המתחייב צריך ליזהר שיהיה נגדה ממש ולא למטה ממנה אפילו שיטה אחת מפני שיכול לזייף ולכתוב למעלה מהחתימה סך גדול ויחתוך למטה מהחתימה סך המעות שבהיפוך הדף עם חתימת יד העדים שכנגדו ולא יהיה שטר חוב בעדים אלא חתימת יד המתחייב על סך גדולרפה ולא יוכל לטעון לא היו דברים מעולםרפו. וכל שטר חוב שיכול להזדייף פסולרפז. אבל אם סך המעות כתוב בהיפוך הדף למעלה מכנגד חתימת יד המתחייב שיטה אחת או שנים אין לחוש לזיוף אפילו אם סך המעות אינו אלא שיטה אחת לפי שאם יחתוך סך המעות לא ישאר חלק על החתימה כי אם שיטה אחת ואם יכתוב בה איזה סך והחתימה תחתיה אף על פי שהיא מקויימת בעדים אינה כלום מטעם שנתבאררפח בשטר הבא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרתרפט:


רפג) רשב"א בתשובה ח"ג סי' נה. שו"ע סי' מד ס"ב.

רפד) שטר ממרנות, הנזכר לעיל הל' רבית סמ"א (במוסגר). וראה גם לעיל סי"ח, וש"נ.

רפה) לבוש וש"ך סי' מח ס"ק ב.

רפו) ראה טור ושו"ע סי' סט ס"א-ב.

רפז) כדלעיל סכ"ז, וש"נ.

רפח) לעיל סל"ד.

רפט) סמ"ע שם.