לט

לט ואפילו אם עשו כבר שליחותם שאינם רשאים לחזור ולכתוב לו מעצמן הרי הם הולכים לבית דין ומעידים והבית דין יכתבו לו שטר אחר ויתנו לושב שלא מדעת הלוה שבזה כח בית דין יפהשג.

וכשהבית דין כותבין לו שטר כותבין בו זמן הראשוןדש אבל כשהעדים כותבים שלא על פי בית דין אלא מדעת הלוה יכתבו זמן שעומדים בו עתהשה כי אינו יכול לשעבד נכסיו למפרעשו להפסיד ללקוחות שלקחו ממנו בינתים אם הוא שטר שגובים בו מהמשועבדיםשז בין שהוא שטר חוב בין שהוא שטר מכירה באחריות על נכסיו ושעבוד שטר הראשון כבר נפקע בקריעתו או שריפתו או מחיקתו:


שב) משנה ב"ב קסח, א (בעדים אחרים שראו השטר ומעידים). רמב"ם הל' מלוה ולוה פכ"ג הי"ב (גם בעדי השטר). טור ושו"ע סי' מא ס"א. סמ"ע שם ס"ק א וס"ק ד. ש"ך שם ס"ק א וס"ק ג.

שג) גמרא ב"ב קעא, רע"א (וכדלעיל ס"מ, דמיירי גמרא שלא מדעת הלוה).

דש) משנה וגמרא שם קסח, א-ב (בנמחק). רשב"ם שם ד"ה נמחק (שהיה כתוב ביום פלוני). גמרא וברייתא שם קע, ב – קעא, א (בפרע מקצת חובו, מזמן ראשון). טור ושו"ע שם (וזמנו ביום פלוני). ש"ך שם ס"ק ה. טור ושו"ע סי' נד ס"א.

שה) הגהות אשרי ב"ב פ"י סי' כח (בפרע מקצת חובו, דלקמן ס"מ(. נמוקי יוסף שם (עט, א) ד"ה גרסי'. רמ"א סי' נד ס"א. ש"ך סי' מא ס"ק ג-ד (בנמחק).

שו) נמוקי יוסף שם. ש"ך שם.

שז) כדלעיל סי"ח, וש"נ.