ז

ז ואיזהו רשע שפסול לעדות מן התורהמו כל שעבר על דבר שפשט בישראל שהיא עבירהמז והוא דבר שהוא בלא תעשה מן התורהמח ועבר בזדון ולא עשה תשובהמט שהרי היה חייב מלקות אם היו מתרין בונ שני עדיםנא והמתחייב מלקות נקרא רשע בתורה שנאמרנב והיה אם בן הכות הרשע. ואין צריך לומר אם היה מתחייב מיתת בית דיןנג שנאמרנד אשר הוא רשע למות. אבל אם יש לתלות שעשה בשגגה או בטעותנה שלא ידע האיסור לא נפסל כלל לעדות אפילו מדברי סופרים:


מו) רמב"ם הל' עדות פ"י ה"ב-ג. טור ושו"ע שם ס"ב-ג (אבל פסול מדברי סופרים כיון שעדותו כשרה כל זמן שלא הכריזו מחוייב זה להעיד אחריו). וראה לעיל ס"ו, וש"נ.

מז) רמב"ם שם פי"ב ה"א. טור ושו"ע שם סכ"ד.

מח) רמב"ם שם פ"י ה"ב-ג. טור ושו"ע שם ס"ב-ג.

מט) ראה טור ושו"ע שם סכ"ח-ט. לעיל יו"ד סי' ב קו"א ס"ק ה.

נ) רמב"ם שם רפי"ב (אף על פי שלא התרו בו). טור ושו"ע שם סכ"ד. ש"ך שם ס"ק כד (שלכן פסול דאורייתא).

נא) רש"י סנהדרין עא, א ד"ה מתרין (התראת עדים בעי). וראה מ"מ וציונים (שאוצ"ל: בפני שני עדים).

נב) דברים כה, ב. רמב"ם שם פ"י ה"ב.

נג) רמב"ם שם. טור ושו"ע ס"ב.

נד) במדבר לה, לא. רמב"ם שם.

נה) רמב"ם שם פי"ב ה"א (שקרוב להיות שוגג). טור ושו"ע סכ"ד. ריב"ש סי' שיא (כשאפשר לתלות). רמ"א ס"ד.