דיני אונאה וגניבת דעת ובו ל"ב סעיפים:

ב

ב עבר או טעהו והונה חייב להחזיר האונאה אם היא שתות שיווי מקח כגון שמכר שוה שש בשבע או שקנה שוה שש בחמש או שהיא שתות מעות כגון שמכר שוה חמש בשש או שקנה שוה שבע בששז. אבל אם אין בה לא שתות שיווי מקח ולא שתות מעות אין צריך להחזירח לפי שכן הוא דרך מקח וממכר שאין הלוקח והמוכר יכולים לכוון דמי המקח בצמצוםט ודרך העולם למחול טעות עד שתותי אם הטעות הוא בשיווי המקחיא ולא במדה ומשקל ומניןיב הסחורה או המעותיג כמו שיתבאריד:


ו) רמב"ם הל' מכירה פי"ב ה"א.

ז) משנה וברייתא ב"מ דף מט ב כוותיה דשמואל (בין שתות מקח בין שתות מעות). רבא נ, ב (שתות קנה ומחזיר אונאה). טור ושו"ע סי' רכז ס"ב.

ח) רבא שם (פחות משתות נקנה מקח). טור ושו"ע שם ס"ג.

ט) רש"י קידושין מב, ב ד"ה חוזר. רא"ש פ"ד סי' כ ד"ה גופא. טור ס"ה. סמ"ע ס"ק ב.

י) גמרא מט, ב (מחילה). רמב"ם שם ה"ג (דרך הכל למחול בו). רא"ש וטור שם. סמ"ע שם.

יא) רש"י קידושין שם. סמ"ע סי' רלב ס"ק א.

יב) רבא קידושין שם. טור ושו"ע סי' רלב ס"א.

יג) רמב"ם הל' מכירה פט"ו ה"ב. טור ושו"ע שם.

יד) סעיף ה.