כב

כב מקום שנהגו לערב מים בייןקסח בין הגיתותקסט שהיין תוססקע והמים מתערבים בו יפהקעא ונעשים יין מותר לערב כשיעור שדרכם לערבקעב ולמכור סתם ואין כאן אונאה לפי שהכל יודעין שדרכם לערב כן ובחזקת כן קוניםקעג.

ומי שנתערב מים ביינו יותר מכשיעור שדרכם לערב או אחר הגיתות או במקום שלא נהגו לערב הרי זה לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיע לקונהקעד שאז מותר למכרו בחנות (לקונים לשתותקעה). אבל אסור למכרו לתגר אף על פי שמודיעו שמא ירמה בו אחריםקעו:


קסח) משנה וגמרא שם ב"מ ס, א. טור ושו"ע סי' רכח סי"ג.

קסט) רב שם. טור ושו"ע שם.

קע) רש"י שם ד"ה ובין הגתות (לענין תערובת יין קשה ברך).

קעא) מ"מ הל' מכירה פי"ח ה"ו. באר הגולה שם אות פ.

קעב) ברייתא שם (למחצה לשליש ולרביע). טור ושו"ע שם.

קעג) רש"י במשנה שם ד"ה מקום שנהגו.

קעד) משנה שם. טור ושו"ע שם סי"ב.

קעה) סמ"ע שם ס"ק כא (עיין שם שכתב (הטעם שאסור למכור לתגר) ויורה היתר כו' (התגר, כיון שלא נעשה העירוב בביתו). וצ"ע מסי' רכז סי"ח (דלעיל ס"י) שהת[ג]ר [כא]נס. ומשום הכי נמי לא פשט הרא"ש ספיקו שבסי' רכז ס"ו (דלעיל ס"ג, אם מותר לכתחלה להונות בפחות משתות) מתגרי לוד (שמבואר במשנה מט, ב ששמחו על כך שיכולים להונות בפחות משיעור אונאה. אלא ודאי חושדים בתגר אפילו באופן האסור). וצ"ע).

קעו) משנה שם. טור ושו"ע שם.