ה

ה וכל שיעור שתות שאמרנו אינו אלא בטעות בשומת שיווי המקח שאין כל אדם יכול לצמצם בו ודרך העולם למחול עד שתותל אבל אם היה טעות במדה או במשקל או במנין הסחורהלא אפילו פרוטה אחתלב יתירה חייב להחזירה לעולםלג בכל ענין. אלא אם כן היתרון הוא בענין שאין הדעת טועה בולד כלל כגון במקום שנהגו למנות המעות שנים שנים ולא אחד אחד ומצא יתרון מטבע אחת או שלש או חמש וכיוצא בהם ממספר הנפרד שאינו זוג זוג שבזה אי אפשר לתלות בטעות המניןלה אלא מתנה היא שנתן לולו כל היתרוןלז או שגנב וגזל ממנולח סכום כזה ומתבייש להחזיר לולט והבליע לו בחשבון או שאיש אחר גנב או גזל ממנו ונתן לזה שיבליע לו בחשבוןמ בין שהמעות הם דמי מקח וממכר בין פירעון חוב בין הלואה שהלוה המלוה ללוה ומצא בה הלוה יתרון כזהמא. אבל אם נהגו למנות אחד אחד כמו שנוהגין עכשיו תולין כל היתרון בטעות במנין שטעה במנינו כמה פעמים כמספר היתרוןמב וחייב להחזיר לו לעולםמג:


ל) כדלעיל סוף ס"ב, וש"נ.

לא) רבא ב"מ נו, ב. טור ושו"ע סי' רלב ס"א. או טעות במנין המעות, כדלקמן בסמוך, ולעיל שם. וראה גם לקמן ס"ט.

לב) כדלעיל ס"א.

לג) רמב"ם הל' מכירה פט"ו ה"ב (אפי' אחר כמה שנים). טור ושו"ע שם. סמ"ע שם ס"ק ג.

לד) רב נחמן סג, ב (בהלואה). טור ושו"ע שם ס"ב (במכירה).

לה) גמרא שם סד, רע"א (בעישורייתא וחומשייתא). רא"ש שם פ"ה סי' יב (כפי מה שרגילין למנות באותו מקום). טור ורמ"א שם.

לו) רב נחמן שם. טור ושו"ע שם.

לז) סמ"ע שם ס"ק ו.

לח) גמרא שם סד, א. טור וסמ"ע שם ס"ק ז.

לט) טור וסמ"ע שם.

מ) גמרא שם. טור וסמ"ע שם.

מא) רב נחמן שם סג, ב. טור ושו"ע שם.

מב) תוס' שם סד, רע"א. רמ"א שם.

מג) כדלעיל ריש הסעיף, וש"נ.