הלכות פסח

הלכות פסח. הי' הראשונות שנדפסו משולחן ערוך רבינו הזקן (על ידי בניו, שקלאוו, תקע"ג1), והן גם הראשונות (ביחד עם הלכות ציצית) שנכתבו ונגמרו על ידי רבינו הזקן עוד "בהיותו יושב בשבת תחכמוני" במעזריטש (הקדמת אדמו"ר האמצעי להשולחן ערוך2, הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל3). – הלכות תלמוד תורה4 (וסדר ברכת הנהנין5) – נדפסו על ידי אדמו"ר הזקן, אבל כענין בפני עצמו ולא כחלק מהשולחן ערוך.


1) היינו שהעריכה והכנה לדפוס התחילה בשנת תקע"ג, אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן (בכ"ד טבת תקע"ג), ונסתיימה הדפסתו בשנת תקע"ד.

באותה שנה נסתיימו אף הדפסתם של חלק יורה דעה (קאפוסט תקע"ד), והתניא שעם אגרת הקודש (שקלוב תקע"ד).

בשער חלק יורה דעה נזכר גם חלק הלכות פסח: "נדפסו בק"ק שקלאב על חלק הלכות פסח, שיצא ראשונה". ובהסכמת בני הגאון המחבר לאגרת הקודש הנ"ל, חותמים: "היום יום ה' כ"ב אייר תקע"ד".

מסתבר אם כן, שחלק הלכות פסח נסתיימה הדפסתו במשך החורף, ואילו חלק יו"ד והתניא – בקיץ תקע"ד.

2) שנדפסה לראשונה באורח חיים ח"א, קאפוסט תקע"ו (בספרי שלחן ערוך אורח חיים הידועים, שנדפס מהם הלכות פסח, וכבר מבואר בהקדמה שכתבנו, סיבת מעשה הספר).

3) שנדפסה לראשונה בחלק הלכות פסח, שקלוב תקע"ד (והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל, שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח).

ובדיוק יותר נראה, שאת הלכות פסח ערך רבינו במשך שנת תקל"א, וסיימו בסוף הקיץ (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק טו).

ומה שנוסף כאן "במעזריטש", זה הי' בתחלת עריכת השלחן ערוך, בשנת תקל"א (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פט"ו). במשך אותה שנה עבר הרב המגיד ממעזריטש לראוונא, ובתחלת שנת תקל"ג התגורר באניפאלי, עד להסתלקותו באניפאלי בי"ט כסלו תקל"ג (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פ"ו ע' יט).

4) שקלוב תקנ"ד.

5) "לוח ברכת הנהנין" נמסר על ידי רבינו רבינו לדפוס לראשונה, כפי הנראה, בשנת תקנ"ה (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק כא). אחר כך מסרו לדפוס כמה פעמים נוספות, עם הוספות והשלמות. אחר כך ערכו מחדש, והדפיסו בשם "סדר ברכת הנהנין", בתוך ה"סדור" שלו (שקלוב תקס"ג).