ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תקמד

ב"ה, כ' תמוז, תשט"ז

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה נפתלי שי' הכהן

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום הבהיר חג הגאולה י"ג תמוז, נעם לי לקרות בו מהחלטתו להוסיף בעבודת הקדש ביתר שאת וביתר עז - בהנוגע לעצמו ובהנוגע למושפעיו ובסביבתו בכלל. ויה"ר שישפיע במושפעיו להעשות גם הם משפיעים ומעוררים בהאמור, וע"ד פתגם הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר שלימות האדם הוא כשנולד לו נכד, ועד"ז הוא גם ברוחניות - כשיש תלמיד לתלמידו ומושפע למושפעו, ונרמז ג"כ במרז"ל במעלת מי שזכה שיהי' תלמיד לתלמידו (תוספתא עדיות בסופה עפמש"כ בערוך מע' אביי ואגרת רב שרירא גאון שם).

תקותי אשר לעת קבלת מכתבי זה כבר הוטב מצב בריאותו, ויבשר טוב גם בזה.

במ"ש אודות אחיו שי' המגיע לעול מצות בשילהי שתא, ויש לו נטי' לדרך חב"ד, ושואל אם לשנות מנהגיו עד עתה - לנוסח אר"י וכו', וגם אבותיו שי' מסכימים לשאלה זו ולהנהגתו מתאים להמענה.

לדעתי יתחיל בזה מיום קבלת עול מצות, ובתור הכנה - איזה זמן לפני זה, ולהעיר מתשובות האחרונים* שמותר לשנות מאשכנז לספרד (ולא להיפך), שעפ"י זה מובן שכן הוא גם מנוסח ספרד לנוסח האר"י (ולא להיפך) ונוסח רבנו הזקן. ובפרט שידוע שהנהיג רבנו הזקן [בעל התניא - פוסק בנסתר שבתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה שבתורה] - מנהגיו ועניניו בעיירות ובחוגים שעד אז נהגו אחרת, וק"ל.

במה שמסיים במכתבו בענין החזרת הפנים בברכת כהנים - יש לברר מנהג אנ"ש באה"ק ת"ו, שבטח יש להם קבלה מחסידי חב"ד הראשונים שבאו לאה"ק ת"ו עוד בימי אדמו"ר האמצעי.

בטח ניצלו ימי חג הגאולה באופן הכי פעיל, וישתדלו ככל הדרוש להמשיך ההתעוררות על הימים שלאח"ז. והשי"ת יצליחם.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

א. קווינט

מזכיר

ד'תקמד

חלקה נדפס בלקו"ש ח"ט ע' 277 וחלקה בחכ"ג ע' 471 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מו"ה נפתלי: ראטה, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'שסח, ובהנסמן בהערות שם.

*) דברי חיים ח"ב ס"ח. בית היוצר חאו"ח וחיו"ד. מנח"א ח"א סי"א.