ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יג > ד'תקנה

ב"ה, כ"ג תמוז, ה'תשט"ז

ניו יורק.

שלום רב וברכה!

בהמשך להמברקים ששלחתי לכהדר"ג שליט"א, ואחרי בקשת סליחתו על שילוחם באופן דחוף, כיון שהשאלה עמדה על הפרק וכמה אנשים ונשים מבני ישראל החרדים לדבר ה' היו במבוכה כי פיתו אותם באמור להם כי ישנו היתר ברור מהרבנות הראשית לנסוע באניות ישראליות אלו ועמדו להפליג כעבור ימים אחדים בערב שבת קדש ההוא.

וכיון שביניהם היו גם כאלה שפנו אלי בשאלה ואמרתי אליהם - על פי הדברים דלהלן - שברור בעיני שאי אפשר הדבר שהרבנות הראשית התירה נסיעה כזו וליתר שאת אפנה אליהם במברק לברר הענין, נאלצתי לשלוח המברקים הנ"ל. ומובן גודל הסיפוק רוחני בהתקבל המברק מכהדר"ג שאין נכון הדבר ולא נתקבל היתר מהם.

ואיידי דאתי לידי, אבוא בזה באיזה נקודות שעליהם מבוססות חוות דעתי כאמור במברקי ולא אביא כאן המראה-מקומות שבודאי אין נצרך לדכוותי' וידועים.

השאלה הנ"ל אינה מסוג השאלה המובאת בשו"ע, בראשונים ובאחרונים, אשר ישנה ספינה (או שיירה) והשאלה היא האם מותר לו לפב"פ להפליג בה כו'. כפי המצב עתה - השאלה היא על עצם הספינה אם מותרת להפליג באופן שתסע גם בשבת, או שאסור לה. במלים אחרות, הפס"ד, לראשונה, הוא בהנוגע לבעלי הספינה אם מותרים הם לסדר זמני הפלגת האני' ונסיעתה באופן שגם ביום השבת תפעלנה המכונות ותמשיך נסיעתה, או שאסור עליהם דבר זה ומוכרחים לסדר זמני נסיעות האני' באופן שביום השבת תפסיק הנסיעה, אם בשביתה בנמל או על ידי העמדתה בלב ים. ועל פי האמור, הרי כל השקו"ט המובאים בראשונים ובאחרונים בשאלת הפלגה בספינה הנ"ל אין כאן מקומם.

ומה שיש לדון בנידון דידן הוא אם הפעלת המכונות והנהגת האני' בשבת יש בזה איסור אם אין, ובאם יש בזה איסור האם יש בזה ענין של פיקוח נפשות, ולאחרונה אם שייך כאן הדין דמוטב שיהיו שוגגין (באם לא היו באים בשאלה מותר או אסור - כי אם שואלים אין מקום לענין דמוטב כו').

ובהנוגע לנקודה הראשונה, מי שיש לו ידיעה, עכ"פ בראשי פרקים, באופן הנהגת אני' והפעלת המכונות, יודע אשר אין כל ספק שיש בזה איסור מן התורה דמבעיר, מבשל, ועוד ועוד, אשר זהו מצד המכונות עצמן. ונוסף על זה יש עוד כמה וכמה איסורים בקשר עם הנוהג וחוקי חברות אניות וחוקי ומנהגי התחבורה בכלל, אשר לעתים תכופות ביותר, כמה וכמה פעמים במשך המעת לעת - מודדים ונכתבים בפנקסים מיוחדים כמה פרטים בהנוגע לנסיעת האני' ועניני', נשלחים מברקים וגם מתקבלים בהנוגע לכמה ענינים הקשורים וגם מכוונים את מהלך האני', ועוד ועוד.

ולהעיר ג"כ אשר חלק מהנ"ל קשור בהדלקות נר (חשמלי) וכיבויו.

שמעתי שמועה הכי מוזרה, אבל מפני אי הבקיאות בדבר כנראה שישנם אנשים שמתקבלת היא אצלם, והיא

שמכונות האניות שבזמננו מתנהלות באופן אווטומאטי. ואף שללשון זה יש הסברה, אבל אין לו כל שייכות לענינינו, שאמת שהמכונות יכולות להתנהל באופן אווטומאטי משך איזה זמן, אבל כמה פעמים ביום מוכרחים למרחם (במין שומן), לכוונם או גם להעריכם מחדש (אלא שבין הערכה והערכה פועלות המכונות באופן אווטומאטי), ולא רק הערכה מחדש - אלא גם שינויים במהלך המכונות, התאמה לכמה פרטים של המכונות ושל ענינים שמחוץ למכונות, שאין כאן מקום לבארם. והערכה ושנויים הנ"ל גם בהם כמה ענינים במלאכות דאורייתא, כידוע לכל מכונאי. והאומר אשר אפשר להעריך המכונות ולהכינם לפני כניסת השבת באופן אשר משך כל המעת לעת דשבת קדש יפעלו באופן אווטומאטי ולא יצטרכו אף פעם להעריכן ולשנותן וכו', הרי זה - מנקודת מבט של מכונאי - עם הארצות היותר גדולה.

(ואף שבשכל עיוני אפשר לסדר אני' שתוכל להמשיך דרכה באופן אווטומאטי לא רק יום אחד אלא זמן בלתי מוגבל, אבל עוד כמה שנים יעברו עד שתתגשם אפשריות זו).

* * *

ובהנוגע לנקודה השני' הנ"ל, היינו אם יש מקום לסכנת נפשות, או על כל פנים ספק דפקוח נפש, באם יסדרו נסיעת האני' באופן שתשבות כל השבת בנמל או אפילו לעגן אותה בלב ים, הנה פשיטא שאין מקום אפילו לספק פקוח נפשות בהעמדת האני' בנמל, ופשיטא גם כן שאין כל מקום אפילו לספק פקוח נפשות בהעמדת האני' בלב ים, ולא רק ברוח מצוי' אלא אפילו ברוחות בלתי מצויות, כיון שאין הצלת האני' מסכנת רוח בלתי מצוי' על ידי פעולת המכונות, אלא על ידי בנין המתאים שלה ולפעמים רחוקות ביותר על ידי בריחה מן הרוח סערה. ועוד זאת ועיקר למודעי - שלא כימים הראשונים ימים אלו, כי ידיעות ע"ד רוח סערה המתקרבת מתקבלות כמה וכמה שעות לפני בוא הרוח למקום פלוני. ויש די זמן להפעלת המכונות מחדש, אם נכבו מקודם מפני קדושת השבת וכיו"ב.

עוד יש אומרים, וגם אמירה זו לא פחות מוזרה מהשמועה הנ"ל, אשר עמידת האני' בלב ים עלולה להגדיל החשש דהתנגשות שתי אניות - יותר מאם האני' במהלכה.

ופשוט שזהו היפך שכל הבריא והפשוט, כיון שאני' המתקדמת ובמהירות גדולה - לפי ערך - דאניות דזמננו, קשה יותר לשנות מהלכה או להעמידה באם לפתע פתאום נודע שאני' שני' מתקרבת אלי', מה שאין כן אם נמצאת האני' במצב של מנוחה. ובפרט שחשש זה בכלל רחוק הוא על פי הסדר המסודר בזמננו שאניות ההולכות בים שולחות ידיעות מברקיות לכל אניות שבדרך בשביל למנוע התנגשותן זו בזו. ושליחת ידיעות אלו ביחד עם פנסי אור שנמצאים על האניות - הם אופני מניעת התנגשות ולא הליכת האני' אשר אדרבה מקשה בזה.

באמת אין כל הנ"ל צריך אריכות, ולא באתי בשורותי האמורות, אלא מפני ששמעתי לתמהוני, שיש שני סוגים "מתירים" הפעלת המכונות ונסיעת האניות בשבת מפני ב' טעמים הפכיים: סוג אחד אומר שאין כל צורך לתפיסת יד אדם כיון שבמשך כל המעת לעת האני' מתנהגת בפועל באופן אווטומאטי; וסוג שני אומר היפך הגמור, שיש סכנה או עכ"פ ספק סכנה באם לא תופעלנה המכונות ע"י בנ"א, וצריכות הן השגחה מיוחדת, וסכנה גדולה... בהעמדת האני' בלב ים.

(אף שגם לדעתם אינו מובן כלל מפני מה אי אפשר להעמידה באיזה נמל, כי כמה וכמה איים ונמלים נמצאים בדרך מהכא להתם ומהתם להכא. ומדגיש הנני זה כי ימים אלו התחילו לפרסם כאן נימוק חדש להיתר והוא: א"א לאניות הנ"ל להגיע מכאן לאירופה במשך ששת ימים. - ומשמיטים הידיעה אשר בדרך ישנם כמה נמלים, נוסף על האפשריות דהעמדה בלב ים).

על פי כל האמור לעיל מובן ג"כ שאפילו אם לא הי' שום שואל - אין שייך כאן הענין דמוטב שיהיו שוגגין, כיון שהוא מדאורייתא ומפורש בתורה (הבערה) וכו'. ועוד ועיקר גדול שבהתחשב שחלק גדול של הנוסעים הם מאלו שישמעו להוראת מורי הוראה בישראל וימנעו לנסוע באניות הנוסעות גם בשבת קודש, קרוב לודאי שעל כל פנים חלק מהאניות הישראליות יסדרו זמני נסיעתן באופן שביום השבת קדש ינוחו, והרי כדאי הדבר אפילו בשביל אני' אחת. ואין צריך לומר שכל הנ"ל צודק בפרט בהנוגע לנסיעות המאורגנות ע"י מפלגות הדוגלות בשם הדת. שאם תהי' הוראה האמורה ישמעו לה.

* * *

בתור הוספה, אף שכנ"ל אינו שייך לענינינו באופן ישר, הרי גם בהשאלה באם יש אני' המפליגה בלאו הכי אם מותר לנסוע בה, הנה בכל השקו"ט שראיתי בכתובים וגם בדפוס בהנוגע להאניות הישראליות, כנראה לא שמו לב לנקודות שהן עקריות בנדון זה, והן:

ישנה האפשריות לנסוע באני' שאינה ישראלית. ואפילו אם תרצה לומר (היפך האמת) שהענין דקנה מיד עמיתך יש בכחו להתיר ההפלגה שבנדו"ד, ישנה אפשריות מלאה לנסוע אפי' באניות ישראליות באופן שלא יוצרכו להיות על האני' ביום השבת באם ירד הנוסע מעל האני' טרם בוא יום השבת ויחכה לאני' ישראלית אחרת, אף שזה יאריך זמן הנסיעה. ואפשריות זו מבטלת ג"כ הנפק"מ בין ג' ימים לפני השבת ולאחרי זה (לדעת הר"ח, הרמב"ן, הרז"ה ועוד*). נוסף על זה יש אפשריות לנסוע באוירון ישראלי - היוצא לדרכו והבא - בימות החול.

מלבד עצם השאלה, נתוסף באניות שבדורות האחרונים עוד ענין, שכל השירותים דהנוסעים באני' קשורים בעשיית מלאכה ובחלקם - מלאכות דאורייתא, וכמו המתקת המים וכן הספקת המים לתאי הנוסעים נעשית ע"י מכונות, והוא הדין להארת חדרי הנוסעים, ומהם גם מקום התפלה וכו' וכו'. ואין בזה הענין דנר לאחד נר למאה, כיון שעכ"פ רובם המכריע של הנוסעים הם יהודים, ועוד זאת - כשמתרבה מספר הנוסעים מוסיפים במספר המכונות או בשעות עבודתן (ראה ג"כ כלכלת שבת לבעהמ"ס תפא"י מלאכת שבת ס"ט). ז.א. שבמקום סכנת נפשות אמיתית דהנוסע, שיתירו לו הנסיעה, על הרב להודיעו שאסור, איזה זמן לאחרי כניסת השבת, ליהנות מהמים שבאני', מהאור וכו' (כי ברוב הפעמים אין חולה באני' - כנראה ביומני האניות, נוסף על העיקר שאין בזה כלל הענין דנר לאחד - נר למאה), אסור לקדש על היין וכו' וכו'.

כן להעיר אשר באניות גדולות כהנ"ל - הוא בגדר דפסיק רישי' שבמשך מעל"ע לא יהי' קלקול בשום אחת מהמכונות ויודרש תיקון על אתר.

* * *

בכדי לצאת ידי כל הטוענים, מביא אני עוד טעם הנשמע באויר, והוא שהעמדת האני' או הפסקת הנסיעה מעת לעת קשורה בהיזק כספי גדול, ולכן יחסרו האמצעים הדרושים לקנית נשק וכו' וכו'. אבל מובן שמטעם זה אין כל מקום למלחמה על שמירת השבת בבתי החרושת ובשדות וכו' אשר באה"ק ת"ו, שהרי ע"י שביתתם בשבת ההיזק הכספי עוד יותר גדול מהיזק הכספי אשר ע"י שביתה בנסיעת האניות.

ועוד להוסיף, שבכל האמור לעיל לא נגעתי כלל בהשאלה דחילול קדושת השבת בשם חלק חשוב של בני ישראל, שהרי בהנוגע להאניות האמורות הנה עמא דבר - והרבה יותר מעשרה בישראל - מביטים עליהן כנכסים של כל עמנו בנ"י והאניות דוגלות בשמו. על אכו"כ בהנוגע להערכת אומות העולם עליהן.

קשה להאריך בדבר המכאיב ומבהיל וביחוד שעל פי דברי הרמב"ן הידועים שעליהם תמך יתדותיו החתם סופר (שו"ת ח"ו סי' צ"ז) יש באופן הנהגת האניות הישראליות, אפילו אם לא הי' מקום לכל האמור בענין דאיסורי דאורייתא, ענין של פרהסיא והעדר שביתה הכי גדול - שעל פי דבריו חל על זה ענין דאורייתא.

ולהעיר ג"כ מרמב"ם הל' שבת רפכ"א וס"פ כ"ד. מכילתא דרשב"י ויקהל לה. רש"י (בש"ס ועל הרי"ף) ביצה לז, א. ועוד.

והגודר פרצות עמו ישראל יערה ממרום רוח טהרה לחזק חומת השבת וישמרוה ישראל כהלכתה ומיד הם נגאלים.

בכבוד ובברכה.

ד'תקנה

מהדורה מוגהת ומתוקנת של האגרת הזאת, ודלקמן אגרות ד'תקפ. ד'תקפג-ד, נדפסו בשנת תשח"י בקונ' מיוחד ובבטאון חב"ד חוב' יט ע' 20 ואילך ומשם בלקו"ש ח"ו ע' 398 ואילך.

האגרות האלו נדפסות בזה בנוסח המוגה הנ"ל, וההתחלה וסיום הושלמו ע"פ העתק המזכירות.

האגרת שלפנינו היא אל הרבנים הראשיים מוהרי"א הרצוג ומוהרי"ר נסים. אגרות נוספות אל מוהריא"ה - לעיל ד'שו, ובהנסמן בהערות שם.

אגרות נוספות בנושא הזה - לעיל ח"י ג'יד, ובהנסמן בהערות שם. חי"א ג'תשפח. חי"ב ג'תתלד. לעיל ד'שלט. ד'תע. ד'תקיט*. ד'תקלא. ד'תקלה. ד'תקנג. לקמן ד'תקנו. ד'תקפ.

ד'תקפג-ד. ד'תקצו. ד'תריז. ד'תרכד. ד'תרלד. ד'תרצו. ד'תשז. ד'תשט. ד'תשלג.

להמברקים ששלחתי: לעיל ד'תקיט*.

אסור לקדש על היין: ראה גם לקמן אגרת ד'תקפד.

*) עיין שו"ת הצ"צ חיו"ד ר"ס צב.