ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תרכד

ב"ה, י"ד מנ"א, תשט"ז

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ חו"ב צנמ"ס כו'

מו"ה משה שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מעשרה במנחם, בו כותב אודות שאלת האניות בהמשך למכתבי, וכנראה שלא פירשתי המצב כדי צרכו במכתבי האמור, והוא:

בטח גם לכת"ר ידוע המצב שבעוה"ר בעלי האניות ישמעו לפס"ד השו"ע באם יהי' מתן שכרם בצדם, יותר נכון באם יראו שהעדר קיום הפס"ד יגרום להפסד מעות, פירושו שיוגרע מספר הנוסעים, שילוח הסחורות ע"י אניותיהם וכו', ולכן כל הנוסע באני' מחליש עי"ז האפשריות שישמעו הנ"ל לפסק התורה, וכיון שנסיעת האני' ברור שאסורה אפילו באם תפליג ביום א' וכדברי כת"ר במכתבו, הרי נתינת היתר ח"ו לנסוע באני' זו אפילו אם הי' ההיתר ברור מכל וכל, שולל האפשריות שסו"ס יתוקן חילול שבת בפרהסיא ובמלאכות דאורייתא ע"י בעלי האניות.

שבנדון דידן מחוייב כאו"א להשתדל במניעת זה לא רק מפני הענין דכל ישראל ערבים זב"ז, אלא שמפני בעיני או"ה ובעיני חלק חשוב מעמנו בנ"י אניות אלו מייצגות כל בני ישראל ונחשבים לרכושם, היינו שכל בני ישראל הם הבע"ב בזה, ובקשר לזה לא אוכל להתאפק מלהביע תמהוני ועוד יותר צערי הגדול אשר אגודה"ר שותקת בכל הענין, אף שבודאי נודע גם להם שהלחץ בהנוגע לדתיות באה"ק ת"ו הוא דעת הקהל בארצוה"ב, ולו לא היו נפחדים מענינים שהם פחד שוא ומגלים דעתם ברורה בהנוגע להנהלת האניות וכן בהנוגע לשארי עניני יהדות אשר שם, ברור אשר המצב שם הי' שונה לגמרי מאשר שהוא עתה, והטענה הכוזבת דיש שם מרא דאתרא וכו', מובן שאין לה כל אחיזה במציאות כיון שידוע שהמלחמת מגן על הדת של הרבנים באה"ק ת"ו תלוי באם יראו שעוזרים להם מארצוה"ב, כיון שמכאן בא הממון והכסף יענה גם את הנ"ל.

בתור הוספה, אף שאינו נוגע לנדון דידן, ע"פ המבואר ובמכ' הארוכים עצם ההנחה שלו שאם היתה השאלה רק בהנוגע להנוסע מותרת ההפלגה בג' ימים לפני השבת אף שביום השבת יוכרח לחלל השבת, וכמבואר בכמה ראשונים בזה, וכת"ר מעתיק סברא זו בהנוגע לנדון דידן.

- לפענ"ד אינה שייכת בזה, כי במה היתר הנ"ל באם יש איזה דבר המכריח נסיעתו ג' ימים לפני השבת ובאופן כזה, אבל אם אין כל סיבה לזה ויכול לנסוע באופן אחר פשיטא שמחוייב לעשות כזה, ובלשון הגמרא (מנחות מא, א) טצדקי למיפטר נפשך, אף שהוא בנוגע לקיום מצות עשה ושהוא חובת מנא, עאכו"כ בנוגע לעבור על מצות ל"ת, וכדברי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בשו"ת שלו חלק יו"ד ריש סי' צ"ב, וכמדומה שציינתי לשו"ת בזה על גליון העתק מכתבי.

ועוד זאת בנדון דידן, שאפילו אם הי' הכרח ליסע דוקא באופן הנ"ל, הרי הרב המתיר ביחד עם ההיתר צ"ל להשואל שההיתר כחו רק בנוגע לעצם הנסיעה אבל אסור לו להשתמש בהמים אשר מספיקים לו באני' באם מכינים אותם במשך יום השבת, כי ברובא דרובא תיקון המים שיעשו מתוקים וראוים גם לרחיצה נעשה בכל יום ויום, כי אין מקום פנוי באני' להיות אוצר של מים מתוקים לכמה מאות אנשים למשך מעל"ע, וכיון שרוב (וכמעט כולם) הנוסעים הם בנ"י אין בזה ההיתרים, ובפרט שאין בזה הענין דנר לאחד נר למאה כמובן, כן אסור לו ליהנות מאור העלעקטרי במשך המע"ל והלילה בפרט, ועוד ועוד.

ועוד להעיר, דבנדון דידן כיון שאיסור הנסיעה בספינות אלו הם לא רק עשיית מלאכה סתם אלא גם הענין של חילול שבת בפרהסיא ע"י אני' זו ולא רק משום הענין דשביתת כלי וכיו"ב אלא גם הענין דאפשא מילתא דמאות נוסעים משתתפים בזה, וכל שיתרבה מספר הנוסעים מתרבה ג"כ החילול שבת, כי פשיטא שאינו דומה חילול שבת בעשרה לחילול שבת בריש גלי ע"י מאות מבנ"י ר"ל, הנה כ"א מהנוסעים לוקח חלק בהאפשא מילתא, ואף שמילתא מתחילה תיכף בהפלגת האני' שאז יודעים הנוסעים וב"ב וכו' שמסיעים האני' ע"מ לחלל שבת אף שאסור הדבר.

ועוד אחת, וגם בזה תמיהני מפני מה לא עמדו על נקודה זו. - באני' נמצא מטבח כשר בהשגחת רבנים, ושייך המטבח והאוכלין ומשקין לבעלי האני' כמו שאר הענינים שבאני', וע"פ האמור שהם מחללי שבת בפרהסיא צע"ג בהנאמנות שלהם על כשרות המאכלים, וכן אפילו בנאמנות המשגיח ופשיטא בהנוגע להיין, וזהו נוסף על מה שהמקרר (פריזשידירער) שבו נשמרים המאכלים וכו' מופעל ע"י מכונות המקבלים את הנענועים שלהם ממכונות האני' המופעלות בשבת ע"י מלאכות דאורייתא, וע"ד הספקת המים כנ"ל.

ופשוט שאי אפשר לרב הנותן היתר לאמר לעצמו שכיון שנשאלתי רק ע"ד הנסיעה איני מחוייב להוסיף את כל האזהרות האמורות כיון שבעמא דבר עסקינן ונתינת היתר על עצם הנסיעה הוא בשבילו נתינת היתר על כל פרטי הנסיעה שבהם אכו"ש וכו', כי פשיטא שלא יתענה ביום השבת.

ע"פ השמועה בעוד כשבועים ושלש תצא אני' ולא בערב שבת, וי"א שכבר נמכרו כל הכרטיסים, כי רוב הנוסעים רוצים לבלות ימים הנוראים, ר"ה עשי"ת ויום הקדוש דוקא באה"ק תבנה ותכונן ע"י משיח צדקנו, שלכן נוגע כל יום שיוודע הדבר שאין היתר לנסוע באניות אלו, והיאומן כי יסופר אשר בשביל להיות ראש השנה וכו' בפלטרין של מלך מה"מ הקב"ה יעשו ענין כהאמור שהן העושה כן כו', וכפסק השו"ע יו"ד סי' ב' סעיף ו' יעו"ש בקו"א לרבנו הזקן יו"ד ובשו"ת צמח צדק יו"ד סי' א' סעיף ג', כנרשם שם על הגליון, וכיון שכמה תלו הנהגתם בהיתר מדומה של כת"ר וככל שיבוטל טעות זה בהקדם יקל עליהם הנסיון לתקן מעוות זה, כיון שיוכלו לקבל כרטיס נסיעה באוירון וכיו"ב, ארהיב בנפשי להציע שיפרסם כת"ר דעתו ברורה ובפרסום המתאים בהקדם הכי אפשרי.

בכבוד וברכה המחכה לבשו"ט.

ד'תרכד

מו"ה משה: פיינשטיין.

מכתבו: שנדפס ב"אגרות משה" חאו"ח סי' צב.

שאלת האניות: ראה לעיל ד'תקנה, ובהנסמן בהערות שם.