ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תשז

ב"ה, י"ב אלול, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתב כת"ר משביעי באלול.

מצטער אני ביותר על אופן נסיעת בתו תחי', וכמובן לא מפני שעשתה אחרת מכפי שבקשוה, אלא מפני האיסור שבדבר, איסור דרבנן ברור, ויש מקום לומר אפילו דאורייתא, אלא שבעוה"ר אותם המתירים נכשלו בזה ע"י אי בקיאות באופן מהלך האני' הנהלתה ושימוש הנוסעים באני'.

ולדוגמא, כנראה עד עתה איש לא שם לב מאין נמצאו מים מתוקים באני' הנמצאת בלב ים, והנה בזמן הש"ס הי' כל נוסע לוקח עמו כמות מים עד שיגיע למקום שם נמצא מים מתוקים או שרב החובל לקח כמות זו בשביל הנוסעים משא"כ עתה, מים המלוחים של הים מתתקנים למים מתוקים בכל יום ויום כפי הכמות הדרושה ע"י הרתחת מי הים בדודים מיוחדים (ואח"כ מעבירים האידים למקום אחר קר שנהפכים למים מתוקים) ומהעדר מקום פנוי באני' נעשה הדבר בכל יום כדי צורך היום, ומובן שמרבים בזה מתאים לכמות הנוסעים, ובאני' האמורה אשר (כמעט) כל הנוסעים והצוות הם בני ישראל ה"ז מבשל בשבת וכו', ועד"ז בהנוגע לכמה נוחיות שבאני' נוסף על הענין דחילול שבת, חילול השם שבפרהסיא נעשות מלאכות דאורייתא ונעשות לצורך הנהלת האני' ע"י הצוות, שלא הי' נעשות אם לא הי' מספר נוסעים מספיק באני'.

והארכתי בכל זה במכתבי להרבנים הראשים, על יסוד הידוע לי גם בתור מכונאי אופן פעולת מכונת האני' והנהלת האני' בכלל שהוא חילול שבת בפרהסיא הכי גדול ע"י מאות מישראל בריש גלי ר"ל, וכל אחד מהנוסעים יש לו חלק בזה כמובן, כי הרי אינו דומה חילול השבת אם עשרה הנוסעים או כמו שהוא עתה שהנוסעים הם למאות, אף שגם עשרה נקרא פרהסיא.

מובן שלא הייתי כותב כ"ז לכת"ר בידעי שיגרום לו צער, ורק לגודל הענין שכאו"א באה"ק ת"ו יודיע בכל סביבתו שאיסור מוחלט הוא לנהל האני' בש"ק, באופן האמור וכן לנסוע בהם, יצאתי מגדרי לכתוב את הנ"ל.

ובהתבוננות קלה מובן וכש"כ מהמלחמה שמנהלים אודות מכירת החזיר,

הרעפארם טעמפעל ואפילו החפירות בבית שערים אינה בדומה לענין המבהיל האמור, כי הרי איש אינו מטעה את הרבים לאמר שהרעפארם הם יראי שמים והחזיר הוא כשר, והחפירות בבית שערים הם מצוה גדולה, משא"כ בנסיעת האניות אשר ישנם מסיתים כמה מבנ"י יראים ושלמים ומסבירים אותם שמצוה גדולה עושים בזה שנוסעים באני' ישראלית הנוסעת גם ביום השבת ועוד שמצילים את בנ"י כיון שעי"ז מרויח האוצר עוד איזה שקלים, בה בשעה שתורתנו תורת חיים מודיעה שלא חרבה ירושלים אלא על שחיללו בה את השבת, ואילו שמרו שבת אחת כהלכתו הרי הן נגאלין, וכמה נפלאת סמיכות מרז"ל ששם על אתר מוסיפין בשביל שלא הוכיחו זא"ז ובשביל שלא היתה להם בושת פנים זמ"ז (שבת קיט, ע"ב).

וכבר ידוע הפתגם של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בתחבולות כגון האמור, שע"י אומרים להיטיב את המצב, שהוא בדוגמת המכבה שריפה בדלק ובנפט, שאף שגם הוא נוזל כמים, אבל לא רק שאינו מכבה את השריפה אלא אדרבה, והאריכות בדבר המצער עד כדי להבהיל קשה, ובטוח אני שגם כת"ר מצדו יעשה ככל האפשרי בהאמור, ויה"ר שבמהרה נזכה להרמת קרן ישראל סבא ולשמירת השבת ולקיום היעוד מיד נגאלין.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולכוח"ט.

ד'תשז

אופן נסיעת בתו: באניה ישראלית בשבת. ראה לעיל אגרת ד'תקנה, ובהנסמן בהערות שם.

ידוע הפתגם: ראה גם לעיל אגרת ד'תקלה, ובהנסמן בהערות שם.