ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תשעב

ב"ה, י"ג תשרי, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במ"ש במכתבו אודות מצב רוחו וכו' - ידוע שישנם כמה ענינים שמציאותם מחוץ לאדם, כמה ענינים שמציאותם היא עכ"פ באדם, וכמה ענינים שכל המציאות שלהם היא המחשבה אודותם, ואף שלכאורה בשעת המחשבה אין נפק"מ מהו תוכן המציאות של הענין, אבל באמת לא כן הוא, כי תמיד נמצא באדם כח הבוחן את ההרגשים שלו, אמיתתם ותקפם, ותוצאות בחינה זו פועלת על האדם אפילו בעת שכח הבוחן הוא בהעלם או בלשון המורגל עתה (כאן כתוב מילה ברוסית) - כיון שהוא העלם שישנו במציאות ומובן שהמחשבות אודותן כותב הם מסוג השלישי, וביטול מציאות מסוג זה קלה יותר ולא עוד אלא שבא לפעמים תכופות גם בדרך ממילא על ידי היסח הדעת גרידא, היסח הדעת ע"י סיבה חיצונית ואפילו היסח הדעת ע"י החלטת האדם עצמו.

בטח האמור לעיל ידוע גם לו, אבל לפעמים כשבאים דברים בדבור בכתיבה נשמעים גם מאחרים, נעשה הענין יותר בהיר, ותקותי שגם בזה יהי' כן, ומוסג"פ העתק מכתבי כללי לר"ה זה, אשר בתוכנו ימצא ג"כ השקפתי בכמה נקודות שנגע בהם במכתבו דרך רמז או יותר מרמז והמשמשים ג"כ גרם למחשבותיו אודותן כותב.

ובהשתמש בלשון חז"ל, מעשה רב, שזהו ראי' והוכחה חזקה, מאות ואלפים הם שנמצאו במצב רוח אודותו כותב לפני זמן ובטל מצב רוח זה כליל מבלי להשאיר רושם כלל וכלל (ומזה פשוט סוף הדבר גם בהנוגע לאלו שעדיין נמצא אצלם שירים ממצב רוח זה), אלא שלפי הנוהג בעולם אין מכריזין ע"ד כל אלו, כיון שטבע העולם הוא, בה בשעה שמפרסמים וביותר ע"ד המיעוטא דמיעוטא ועוד פחות מזה שיוצא מן הכלל.

והנה כל האמור לעיל הוא באם היו זקוקים לשקו"ט והסברה בהאמור, אבל בהתבונן ואפילו בהתבוננות קלה אשר כאו"א מאתנו עליו למלאות תפקידו בעולמו, ז. א.

להרבות אור ע"י החזקת והפצת אורח חיים מתאים להוראת תורתנו תורת חיים, הפצה בחלקו בעולמו ועאכו"כ בסביבתו הקרובה, הרי אין נשאר זמן פנוי להתבונן במחשבות ע"ד עצמו מסוג האמור במכתבו, ואף שבצעדים הראשונים לא קל הוא להחליף מחשבה ע"ד עצמו במחשבה אודות התפקיד לפעול בעולמו של הקב"ה, אבל מפעם לפעם נעשה חילוף זה קל יותר, ובפרט כשעושים זה מתוך שמחה, והיסוד לשמחה זו - הוא ע"פ מ"ש הרמב"ם סוף הלכות לולב.

הפ"נ המוסגר במכתבו יקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

פשיטא אשר גם להבא יכול לכתוב אלי בענינים הפרטים, וכבר הובטחנו מרבנו הזקן שאין זה סתירה לעסק בעניני הכלל, והרי כמו שכל העולם ומלואו הם קומה שלימה אחת, הרי גם אדם יחיד הוא עולם מלא, ואפילו בענינים שאצלו הם גשמיות - שהרי ידוע פתגם החסידות, יענעמס גשמיות איז בא מיר רוחניות, ובפרט שהגשם של איש הישראלי ג"כ קדש הוא, שהרי תפקידם הוא גוי אחד בארץ למצוא האחדות בענינים הארצים ולגלותה.

בברכת חג שמח, וכמבואר במדרש וילקוט שמעוני שמחה משולשת, ולבשו"ט בכל האמור.

ד'תשעב

נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 524 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

בלשון המורגל עתה: (ברוסית) תת הכרה.

מכתבי כללי: דלעיל חי"ג ד'תשלט.

פתגם החסידות: ראה גם לעיל ח"ב אגרת ד'רעא. חי"ג ד'שפב.