ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תשפח

ב"ה, כ"ז תשרי, תשי"ז

ברוקלין.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה שמעון

שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ד תשרי, כמדומה שנענה מכבר על מכתבו הקודם, ולפלא שכותב שלא קבל מענה, ואפשר נתאחר המכתב בדרך הילוכו.

ובמ"ש אודות תספורת בנו שי' שימלאו לו ג' שנה בי"ד שבט, ושואל אם ישהה התספורת לל"ג בעומר הבע"ל - וכנראה ממכתבו אשר נוהגין החסידים באה"ק ת"ו לעשות כהנ"ל.

והנה ידוע עד כמה העריכו רז"ל גודל ענין המנהג, ובכל זה מה שכותב שישנם מקדמים התספורת לל"ג בעומר אף שלא נמלאו ג' שנים, לא נראה לי כלל, כי אפילו את"ל שהתספורת במירון חשובה יותר מאשר הענין תספורת לג' שנים, הרי אפשר לאחר התספורת אבל לא להקדים, ובהנוגע אם לאחר עד ל"ג בעומר, הנה אף אם הדיחוי רק לאיזה ימים יש לעשות את זה*, אבל בנוגע לכמה חדשים צ"ע, כיון שמחשבים התספורת לענין חינוך בקדש, וכדיוק לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר, בהשארת פיאות הראש וכו' והתחלת חינוך שהוקדשה מכמה שנים ודורות בודאי שמעוררת המשכה מלמעלה על המחונך, וכשדוחים התספורת הרי גם המשכה זו באה רק לאחר זמן וחסרה פעולתה בהשבועות וחדשים שבינתים.

מ"ש אודות כניסתו לחדר, באם לחכות ליום מלאת לו ג' שנה או להקדימו, ה"ז תלוי באופן חינוכו עתה, שבאם גם בבית נזהרים עמו באיזהו ענינים וכנהוג בכמה בתי ישראל, לכאורה אין למהר בכניסתו לחדר ** עד יום הנ"ל, אבל אם ע"י הכניסה יתוסף בהנהגות האמורות ג"כ, שאז אין זה כ"כ ענין של לימוד אלא של חינוך, לא גרע מחינוך בבית שאינו קשור בתאריך האמור.

ישנם נזהרים מלימוד לפני ג' שנים, וע"פ מ"ש ג' שנים כו' יהיו לכם כו', אבל לא ראיתי אנ"ש נזהרים בכגון דא, ולכל היותר יש לחלק בין לימוד בע"פ ללימוד בכתב, ויעוין דיוק לשון רבנו הזקן הל' ת"ת ריש פרק א', ועפ"ז מתורץ בפשיטות גם מה שהעיר בביאורי הגר"א שו"ע יו"ד סי' רמ"ה.

במ"ש אם להמשיך במסחר תפילין ומזוזות, ה"ז תלוי באם מרויח עי"ז בערך הזמן שנותן על זה, וכן באם שישנו ענין של פרנסה מרווח יותר.

בודאי יודיעו ובמפורט בהנוגע לפעולות חדש תשרי, ויה"ר שיהיו מלאים וממולאים, שהרי נכנסנו בשנה תמימה וכדרז"ל לרבות חדש העבור.

בברכה.

ד'תשפח

נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 350 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה שמעון שי': יעקובוביץ. ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"י ג'כג, ובהנסמן בהערות שם.

אם ישהה התספרות: ראה גם לעיל חי"א אגרות ג'שפד. ג'תלח. לקמן ד'תתקעט. ה'פה.

מתורץ בפשיטות: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ד'קט.