ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תשצו

ב"ה, ב' מ"ח, תשי"ז

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוהר"י שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום כ"ח תשרי, בו כותב אשר מתכונן הוא לנסוע בשעה טובה ומוצלחת לארצנו הקדושה ת"ו, ושואל אם נכונה היא השמועה שאסור לנסוע באניות ישראליות אשר ממשיכות נסיעתן גם בשבת קדש.

הנה, כמו שכתבתי בארוכה במ"א, אופן הפעלת האניות בתקופתנו זו אינו משאיר שום מקום לפקפוק.

והנסיעה בשבת באניות ישראליות איסור גמור הוא. ולא עוד אלא שזהו חילול שבת בפרהסיא וביד רמה. ויש בזה גם משום חילול השם מבהיל לעיני כל העמים. וכל האמור הוא גם כשהאני' מתחילה בנסיעתה אפילו בתחלת השבוע.

ומה שכותב שעל ידי נסיעתו באני' הנ"ל תרויח ארצנו הקדושה מספר דולרים שישתמשו בהם לקיומה והתפתחותה.

- וכנראה אינו יודע שזהו אחד הטעמים של אלו הרוצים שיעבדו, היל"ת, בש"ק בכל בתי חרושת ובשדות שבארץ ישראל. ועי"ז הרי מרויחים כסף הרבה יותר מאשר ע"י האניות -

הנה, אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין, אלא אדרבה - בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלם אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).

ואם רוצה בקיום א"י ובודאי מתאבל ומצטער על חורבנה - פשיטא שלא יוסיף בחורבן, ע"י פעולות כהנ"ל.

ויהי רצון שבימיו ובימינו יקוים בפועל מאמרז"ל השלישי (ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א) אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא. ובהוספה בשמות רבה (סוף פכ"ח): למה - שהיא שקולה כנגד כל המצות.

בברכה לבשר בשו"ט בכהנ"ל,

מ. שניאורסאהן

בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן. ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתענית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עיי"ש.

ד'תשצו

נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 356 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

שכתבתי בארוכה: לעיל חי"ג אגרת ד'תקנה. ובהנסמן בהערות שם. וראה גם לקמן אגרות ד'תתיא. ד'תתקסג. ה'ט. ה'שיג.

ויהי רצון: הבא לקמן - גם לעיל חי"ג אגרת ד'תקצו.