ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יד > ד'תתלז

ב"ה, י"ד חשון, ה'תשי"ז

ברוקלין, נ. י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה שמואל שי'

שלום וברכה!

הפתעה נעימה הי' לי מכתב כ' מי"ד תשרי, ותוספת נעימות בראותי התענינותו בכפר חב"ד, אשר בודאי שהתענינות זו מביאה גם לפעולות לעזר הכפר לביסוסו והתפתחותו.

בשימת לב מיוחדת קראתי הצעת כ' במכתב זה. וכנראה גם ממכתבו עצמו, מהכתוב וגם מהמרומז בין השטין, גם כ' מכיר בהקושיים אשר בדבר, ובפרט באה"ק ת"ו אשר כל ענין נדרש בשבעים פנים שונים ומשונים, ובלבד להחתים הדברים בחותם מפלגתי. וכנראה כבר חדרה שמועה ע"ד הצעה זו לכמה חוגים ועוררה תגובה מעין אלו אשר גם כ' רוצה לשלול יסודם.

מובן, אשר לאחרי כל זה, הנני מתבונן בההצעה, ואבוא ג"כ בקישור דברים עם אנ"ש שי' בכפר.

תקותי אשר גם להבא ימשיך בהתענינותו המעשית בעניני הכפר ובעניני חב"ד אשר באה"ק ת"ו בכלל. ופשיטא אשר מה שמסיים במכתבו שפנה אלי בלתי נדרש כו' שאין מקום לבקשת סליחה על זה, ואדרבה.

בכבוד ובברכה.

בכתבו במכתבו הדוגמא דר' מאיר מצא רימון תוכו אכל וקליפתו זרק, הנה מפורסמת בין החסידים שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר כל איש הישראלי צריך להיות הבעה"ב בחלקו בעולם אשר ניתן לו בהשגחה העליונה לבררו לזככו ולהאירו, והוסיף ביאור, אשר ענין בעה"ב הוא שכל דבר הנמצא במשק שלו מנצלו לתועלת המשק.

והנ"ל מיוסד על אחד מיסודות תורת החסידות, שבכל דבר וענין ישנו ניצוץ אלקי, ולכן על כל דבר וענין בא הצווי בכל דרכיך דעהו.

ולאור הנ"ל, בטחוני אשר גם הקליפה לא תיזרק החוצה אלא שינצלוה גם אותה להגברת האור על החושך והרוחניות על הגשמיות, הגברת הצורה על החומר (כמובן שהאמור אינו שייך להלשון המורגל בהנוגע לג' קליפות, שבהן הרי אין טוב כלל, מה שאין כן בקליפת רימון, שאף שאינו ראוי לאכילה, יש לנצלו בכמה אופנים טובים ומועילים. וכן הוא גם בנמשל).

ד'תתלז

מו"ה שמואל: רפופורט, מבקר הסוכנות היהודית.