ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תתקל

ב"ה, י"א כסלו, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום יו"ד כסלו, הוא יום גאולת אדמו"ר האמצעי, בו כותב אודות חסידי חב"ד ואנ"ש בכלל ויחסם אל הזולת.

והנה כבר ניתנו ההוראות בזה לכל החסידים ולכל בני ישראל ע"י רבנו הזקן מיסד תורת חב"ד בתניא פרק ל"ב, ומבואר עוד יותר בספרו לקוטי תורה ד"ה החלצו, ובדברים חוצבים להבות אש בספר המצות לנכדו אדמו"ר הצמח צדק מצות אהבת ישראל, ובקשר עם יום הבהיר י"ט כסלו הממשמש ובא יעיין ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן שכתב אחר שחרורו מהמאסר בו נתפס ע"י הלשנה כו', וז"ל: ולזאת באתי כו' מודעה רבה לכללות אנ"ש כו', ואם בנוגע לסוג הנ"ל מזהיר במודעה רבה אעכו"כ בהנוגע לסתם בנ"י אעכו"כ ליהודי אשר ההשגחה העליונה הביאתם לפונדק אחד, והרי דבר הוא הודעת רבנו הזקן באגרת שלו הידוע אשר בעת אמירת פסוק פדה בשלום יצא לחפשי, והרי סיום הכתוב הוא כי ברבים היו עמדי, וק"ל.

הארכתי לפ"ע בדבר הפשוט כ"כ לתמהוני לתוכן מכתבו ולסיומו אשר נבכי נפשו מעיקים עליו בענין זה.

תקותי שישתתף בהתועדות אנ"ש ביום י"ט כסלו חג גאולת רבנו הזקן, וכבר אמרו רז"ל שגדולה לגימה שמקרבת ומכש"כ שמקרבת הקרובים.

המחכה לבשו"ט.

ד'תתקל

נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 258.

ויחסם אל הזולת: שאינו דומה לקשר הנפשי שיש בין אנ"ש לבין עצמם. ראה גם לקמן אגרת ד'תתקפא.