ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תתקצא

ב"ה, א' טבת, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

מכתבו מיום ג' בכסלו, שנתאחר קצת דרך הילוכו, נתקבל. ומוסג"פ מאמר שלמדו כאן ברבים בשבת מברכים חודש כסלו, היינו התחלת המאורעות של השבועות האחרונים, אשר בו ימצא מענה וגם השקפתי על כמה מהנקודות שנגע בהן במכתבו.

ורצוני להוסיף, אשר הגישה שבזמן מאורעות מיוחדים אין השעה מתאימה להשתדלות באותם הענינים אשר אודותם דובר במכתבינו הקודמים, מכתביו אלי והמענה שלי, מובן שאין היא נכונה לדעתי, ואדרבה, כי אם בימים כסדרם כשהעולם כמנהגו נוהג, ענין התורה והמצוה חיוני הוא להפרט וכן להכלל דעמנו בני ישראל, על אחת כמה וכמה בשעת הפרעות בסדר החיים ופשיטא כשההפרעות הן עקריות ומשפיעות על עצם בעית הקיום.

ואופייניות הן הוראות תורתנו*, אשר בצבא בעת מלחמה: א) אין על אנשי הצבא להתענות אפילו לא בתור תפלה לנצחון המלחמה - כיון שזהו מחליש כח הגוף שעל ידו מתנהלת המלחמה, (אבל במקום זה: בעת מלחמה מקבלים ע"ע תענית להתענות לאחרי הנצחון והשלום). ב) צריך להוסיף קדושה במחנה הצבא, וגם שלא בעת מלחמה, נוסף על הנוהג בחיים הרגילים במלים אחרות, אשר מצב של חירו[ם] דורש הוספה וזהירות יתרה בשמירת תורת חיים, שניתנה לנו על ידי ה' איש מלחמה ה' שמו, ובזה תלוי הנצחון של המלחמה אפילו במלחמה כזו אשר גם ע"פ תורה נזקקים לחיל ולכח ולרכב.

פשיטא אשר צדק בכתבו שבימים כאלו אין משמיעים הזכרת עוונות, ח"ו, אבל אין כאן הענין בהנוגע למה שכותב אודות תוכחת מוסר, שאדרבה בעת מלחמה ובמחנה צבא בכלל - ההכרח בזה גדול יותר.

והחילוק פשוט: הזכרת עוונות - ה"ז ענין שבעבר, תוכחת מוסר והוראת דרך חיים - ענינה ההוה והעתיד.

ובנוגע לצבא - הרי הנקודה היסודית של הנהגת מלחמה והנהגת צבא בכלל, היא נקודת הקבלת עול ומשמעת מוחלטת של הקטן כלפי הגדול ושל הנמצא למטה לגבי הנמצא למעלה ממנו, משמעת שאינה נובעת מדיון קודם עד שמבין הפקודה והענין בשכלו הוא, אלא דוקא משמעת שיסודה הקדמה נעשה לנשמע. ובודאי לדכוותי' אין צורך בביאור נוסף ע"ד הנמשל.

ומיוסד על ההבטחה אשר מים רבים ונהרות גו' לא יוכלו לכבות את האהבה של הקב"ה לישראל וכן לא את האהבה הפנימית והעצמית של כל אחד ואחת מבני ישראל להקב"ה, יהי רצון שתתגלה אהבה זו בפועל, ובהנוגע לפועל, אשר אז בודאי נצא בתוך כלל ישראל מן הדוחק והמיצר להמרחב האמתי. ובודאי אשר כל אחד שההשגחה העליונה חוננה אותו בכח השפעה, זכותו בזה וגם אחריותו וגם הכחות שניתנו לו על זה, גדולים ביותר.

בברכה לימי חנוכה מאירים את חשכת הליל והגלות, עדי נזכה לקיום היעוד להודות ולהלל לשמו הגדול במקדש השלישי בגאולתנו האמיתית על ידי משיח צדקנו ובהוקרה.

ד'תתקצא

נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 296.

ומוסג"פ מאמר: ד"ה מים רבים, שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בש"קמברכים כסלו, וע"פ הוראתו נדפס מיד באופן שיתקבל לאה"ק ת"ו בהקדם, בעת "מבצע סיני". ראה לעיל אגרת ד'תתצ, ובהנסמן בהערות שם.