ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תתר

ב"ה, נר שמיני דחנוכה, ה'תשי"ז

ברוקלין, נ. י.

לכבוד מר אליעזר שי' שטיינמאן

שלום וברכה!

בנועם קבלתי ב' הכרכים של ספרו "משנת חב"ד", שכנראה נתאחרו דרך הילוכם.

ות"ח על שימת לבבו, ובפרט בשלחו "בכור הטופסים". ובהגיעם לידי התחלתי לעיין בם מיד, כמובן.

בידעו השקפתי ממכתבי הקודמים, לא יפלא בעיניו ששמחתי במיוחד לראות בספרו כמה מונחי החסידות מבוארים עפ"י סדר הא"ב וגם מראה מקומות בחלק מסוים, שזה יתן האפשריות לקורא וללומד בספרו לעיין במקורות עצמם ולהעמיק בהם. והרי זו היא אחת משאיפות כל מחבר וסיפוקו הרוחני כאשר מצליח לעורר רצונו ותשוקתו של הקורא להתענין ולהתעמק יותר בנושא הספר.

כיון שהכל בהשגחה פרטית, יש לציין שספרו נתקבל לימי החנוכה שענינם מוסיף והולך, ונתקיים בכ' ענין זה, שזוכה להפיץ אור תורת חב"ד בין חוגים רחבים בחוץ, עפ"י המאמר הידוע דיפוצו מעינותיך (אפילו בין אלה שעדין) חוצה.

מקוני שלא יקפיד אם אעיר ג"כ על עוד מה שגרם לי עונג ושמחה מיוחדת בקשר עם הופעת ספרו הנ"ל, והוא, שקבלתי תיכף תגובות שונות מחוגים שונים ובהם כאלו שטענו היתכן? שהרי תורת חסידות חב"ד היא פנימיות התורה ובלשון משל הידוע מכ"ק רבינו הזקן שהוא בדומה לאבן טובה בכתר המלך (הוא מלכו של עולם) אשר בה תלוי' לא רק חשיבות הכתר אלא גם חוזק עצם ענין המלוכה. ופשוט אשר כל העוסק בלימוד תורה זו אפילו לעצמו, ועל אחת כמה וכמה אם גם בהסברה לאחרים ובהפצתה בין חוגים רחבים, שצריך להתאים את חייו לעניני תורה זו ולדרישותי', ובאם אין התאמה זו איך יתקיים בזה מאמר חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה?

וענין העונג והשמחה הנ"ל הוא, שהרי דברים ק"ו: ומה אם אלה המגיבים שאין להם ידיעה מספיקה, ואין צריך לומר הבנה עמוקה, בתורת חסידות חב"ד, בכל זה עמדו על הנקודה הנ"ל, עד כדי שלילת מנוחתם, הרי בודאי שכן הוא אצל כ' - שהקדיש מזמנו ושימת לבבו ונפשו, ובטוחני אשר מפנימיות נפשו, ללימוד והתעמקות בתורת חסידות חב"ד.

ואף כי בטוח אני שמעת שהתחיל עבודתו בעריכת ספריו אלו ועד עתה באו שנויים ניכרים לא רק בעולם המחשבה של כבודו אלא גם בעולם הדיבור והמעשה שלו, תקותי שילך מדרגה לדרגה בהוספה בזה, וכנ"ל - הולך ומוסיף הולך ואור, עדי אשר במשך הזמן יהי' הסופר והספר אחדות שלמה, באופן אשר הספר יעיד על מחברו והמחבר יעיד על ספרו.

ואיחולי לכ', אשר, כמו בכל ענין טוב ובפרט בעניני תורה ומצוה שאין סופיים הם, הנה סיומו שני כרכים אלו לא רק שלא יהי' סיום ח"ו למשנת חב"ד בחייו הוא, אלא אדרבה מכאן ולהבא כל יומא עביד עבידתי' לשמש המשך חי לענינים שכתב בספריו אלו. ויהי רצון מבורא עולם ומנהיגו בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד שלא יהיו כל העלמות והסתרים בהתגשמות כל הנ"ל בפועל.

המצפה לבשורות טובות וחותם בכבוד ובברכה והוקרה

ד'תתר

נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 549 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מר.. שטיינמאן: אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ג ד'שכה, ובהנסמן בהערות שם.