ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יד > ה'כז

ב"ה, י"ב טבת, תשי"ז

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת

שמים

מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, בו מעיר על השאלה (שנדפסה בהתמים חוברת ה' עמוד עח אות ב') בתניא פרק ח', ותוכנה, דבמאכלות אסורות כשמתפלל או לומד אח"כ בכח האכילה ההיא, איך אפשר שהחיות שבה לא יעלה לקדושה. ויש להוסיף בזה עוד חומר ע"פ המבואר בריש פרק ל"ז כי א"א לנפש האלקית לבטא בשפתים וכו'.

אבל הביאור בזה פשוט, דהעלי' הוא חידוש (להעיר מקה"ר ג, יד) כיון שהסברא החיצונית היא להיפך, דמה שייכות לגשם המאכל וכו' ואפילו לגשם הגוף לקדושת התורה והתפלה שכולה רוחנית, ולא עוד אלא שגם בהנוגע לנה"ב יש מקום לתמי' זו, ובדוגמא שיד הכותבת דברי שכל אין ניכר בה כלל כל זיכוך עי"ז ואין נפק"מ אם כותב דברי שטות, דברי חכמה ושכל או אחרת, וכלשון רבנו ז"ל החכמה א"א למששה בידים, אלא שעל ידי זיכוך החומר וגם הגשם נתעלה עד שיש לו איזה שייכות לרוחניות, ובדוגמת חומר המוח דוקא שעפ"י המבואר באיזה מאמרים נעשה בו שינוי ע"י ההתעסקות בדברי שכל, משא"כ דברי שטות, ונתעלה ע"י עסק זה, ומזה מובן שבאותו הגשם והחומר אפילו אם כבר נתעלה, אם לאח"ז נפל ממדריגתו שוב נמצא הוא במצבו הקודם, ומובן ענין זה מהטעם וההסברה שמצות בגשם אפשריות רק לאחרי זיכוך העולם והגשם בכללו ע"י גלות מצרים (עיין תו"א יתרו עד, א. ובכ"מ) וק"ל.

בברכה.

ה'כז

מו"ה יצחק: הוטנר, ברוקלין. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'תתקכה, ובהנסמן בהערות שם.