ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יד > ה'נו

ב"ה, כ"א טבת, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

ז"ע נתקבל מכתבו המהיר, ולפלא שנמשך הענין זה כו"כ חדשים שעד עתה לא הודיע עד"ז, ומהנכון הי' שישתדל לבקר את זה שכותב אודותו, ומבלי לנגוע בעצם ענינו בעבר, לשאלו אם מוכן הוא לקבל על עצמו בלבב שלם לחיות מכאן ולהבא חיי יהודי ע"פ שולחן ערוך בשמירת כל המצות ודקדוקי סופרים ולהסבירו אים אין להנ"ל ידיעה בזה שעל כל צעד ושעל יש נפק"מ בין איש המתנהג על פי תורה לאיש חפשי בהנהגתו, ולהודיעו דוגמאות לא רק מקלות וחמורות שבתורה אלא גם שבדברי סופרים ולהסבירו שבאם מבטיח הוא לא אליו אלא שהוא מבטיח לבורא עולם ומנהיגו אשר אין מנוס מפניו ובאם הנ"ל יבטיח בלבב שלם ויתחיל תיכף להתנהג באופן כזה מתאים ליכולתו ואפשריותו עתה, מהנכון שישתדל אח"ז לדבר עם זה אשר בעיני בשר בידו מסורה ההחלטה שמזכירו במכתבו, ומה טוב שיהי' זה שלא בנוכחות שומרונים ((קונסרבטיבים)) ועאכו"כ שלא בנוכחות של רעפארמער, וימסור לו מהשיחה עם המדובר ואשר קבל עליו בהחלט ובלבב שלם את הנ"ל שלכן בודאי יתן לו החופשה המלאה למלא את הבטחתו על ידי חיים ארוכים מתאימים להוראת תורתנו תורת חיים.

מובן שזהו רק נקודה ויכול להרחיבה בהתאם להתנאים, ומה טוב שבאם ידע מראש זמן ההתראות עם המחליט יודיע עד"ז לכאן נוסף על הפרטיות בכל השקו"ט דלעיל.

ויהי רצון מהשי"ת שיעלה בידו להוציא יקר מזולל וכידוע המשל בבן מלך שהי' בשבי' וגודל שמחת המלך כשחוזר אליו, וק"ל.

המצפה לבשו"ט.

מסיבה נתעכב השילוח, ובנתים נתקבל הבשו"ט אשר החליפו העונש וכו', בכ"ז הנני מרגיש צורך לשלוח המכתב, ובטח תהי' בזה תועלת.

ה'נו

שכותב אודותו: שנדון למיתה, ונראה שהעד שקרן.