ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יד > ה'עא

ב"ה, כ"ג טבת, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מט"ו בטבת, ונעם לי לקרות בו אשר ממשיך הוא בלימודו בישיבה, ותקותי אשר מזמן לזמן מוסיף בזה וכהוראת תורתנו דמעלין בקדש.

ומלבד גודל הענין מצד עצמו, מובן שמתוסף גם כן בברכות השי"ת בהמצטרך לאדם ולמשפחתו כי הרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה.

במה שכותב שישנם חילוקים בין אחד לחבירו בענין השפעה על הזולת, מובן שכן הוא, אבל כאו"א יכול להשפיע על הזולת ועל הסביבה ובדוגמא צדקה גשמית שכאו"א מחויב בזה ואפילו עני שבישראל וכפסק דין תורתנו, כן הוא גם בצדקה רוחנית.

במה שמסיים במכתבו שנצבת השאלה אם לחדול מפעולה בחבר הפעילים התורני באמצע זמן הלימודים ולעשות בזה אך ורק בבין הזמנים.

מובן וגם פשוט שמופרכת סברא זו בהחלט הכי גדול, כי מוכרחות הפעולות להפצת היהדות והחזקתה להמשך כל ימות השנה, אבל מובן וגם פשוט שחילוק ישנו בסוגי העובדים במסגרת הנ"ל שישנן כאלו שיש לדרוש מהם עבודה ממושכה יותר ולעתים תכופות יותר וישנן כאלו שמכמה טעמים עבודתם רק בזמנים קבועים וישנם כאלו שרק בין הזמנים מהלימודים בסדרי הישיבה, והנ"ל תלוי בפרטים ופרטי פרטים, ואין ללמוד מאחד על חבירו, ולפי תיאור המצב העכשוי באה"ק ת"ו ביחוד מועטים ביותר וביותר אלו שיוכלו לצאת ידי חובתם בפעולות להפצת היהדות רק בבין הזמנים, כי שעת חירום הוא בהנוגע לאהבת ה' ולתורתו הידור בקיום המצות ולימוד תוה"ק כדבעי.

בטח עכ"פ מכאן ולהבא ישמור על שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר