ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'קנט

ב"ה כ"ג שבט תשי"ז

ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה על מכתבה משילהי טבת, בו כותבת אודות היחס עם אלו אשר בביתה ואיך שזה פועל עלי' דכאון רוח וכו' ולדעתה סיבת הענין החילוק בגיל וכיו"ב.

והנה בכמה בתים ישנו חילוק גיל ע"ד אשר בביתה, ואף שמובן שלפעמים מביא זה לחיכוכים חילוקי דיעות וכיו"ב, בכל זה אינו בא למצב המתואר במכתבה שלה, ולכן תקותי שגם בעיני' חריפות המצב גדול יותר מאשר הוא לאמיתתו, אלא שכסגולת הנוער מגיבים על ענינים לעתים תכופות בחריפות יותר מדי, בכל אופן אפילו אם יהי' המצב כמו שהיא כותבת במכתבה, מובן ופשוט שלא זו הדרך לאמצעים חריפים אודותם כותבת וגם אין הכרח בזה, והוא על ידי שתתבונן על דרכה בחיים, שבדרך זו צריכה להכין את עצמה במשך השנים דגיל שלה, לרכוש ידיעות לספוג רוח אמונה ובטחון ואורח חיים מתאים וכו' וכו' בכדי שכשיבוא הזמן לבנות בית בפני עצמה בשעה טובה ומוצלחת יהי' הבית מאושר הן בגשמיות והן ברוחניות, על ידי שתהי' עקרת הבית מחוסנה כדבעי ובציוד הדרוש לכל זה, וכל זה תלוי באופן חיי' ובפעולותי' עתה, ולעומת תפקיד הכי נעלה, במה נחשבים כל התופעות עליהן כותבת שאינן אלא דבר עובר מבלי כל רושם כלל, באם אין מגדילין אותן.

תקותי ששורתי אלה המעטות בכמות תספיקנה בשבילה להבהיר את הנקודה התיכונה בהאמור ותרגיענה את רוחה על ידי שתראה מכאן ולהבא, את המצב כמו שהוא לאמיתתו, ובורא עולם ומנהיגו שהוא תכלית הטוב ועצם הטוב ינחה בדרך הטובה לפני' בכל הפרטים.

בודאי למותר לעוררה אשר נוסף על האמור שהוא ענין השוה בכל בנות ישראל, בהנוגע אלי' מתוספת עוד נקודה וגם היא עיקרית, אשר נצר היא ממשפחה חסידותית ועניני' צריכים להיות ספוגים אור וחום חסידותי וגם האחריות שלה גדולה יותר, כיון שכל ענין בלתי רצוי יזקפו הבריות את זה גם על חשבון חינוך חסידותי, לאידך גיסא אין לדאוג ולפחוד לאחריות זו כיון שהקב"ה אינו מבקש אלא לפי כחנו, ולכל אחד ואחת ניתנו כחות די מספיקים למילוי תפקידו הוא.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.