ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יד > ה'קפב

[ה' אד"ר, תשי"ז]

במענה על מכתבו, בו כותב שיש לו שיעור בדא"ח בכל לילה, אבל אינו מודיע הפרטים בזה, ז. א. מה לומד ואורך זמן הלימוד וכמה זמן יש לו כבר שיעור זה, אשר בהנ"ל, כמובן, תלוי' מדת ידיעת הענין אותו לומדים ושבזה תלוי' ג"כ פרטיות המענה על השאלה שלו במכתבו זה, ובפרט שאין זה דרך ללמוד תורה, איזה חלק שיהי' ממנה, להתחיל בקושיות טרם שרוכשים ידיעה מספיקה בענין עליו מקשים.

וכיון שאמרו רז"ל לדון את כאו"א לכף זכות, תקותי שכוונתו רק לטובה. ובמענה לשאלתו:

מהו הענין שמשתדלים ללמוד חסידות חב"ד, ולמה לא מספיק ללמוד חסידות פולין, והרי כולם ממענין אחד שתו - הוא הבעש"ט והרב המגיד ממעזריטש.

ונקודת המענה בזה היא, כדוגמת המענה לשאלה - מהו ההכרח ללמוד גם הגמרא נוסף על לימוד המשנה, והרי, כיון שרובה פירוש המשנה, יש להסתפק בלימוד המשנה, והרי כולם ממעין א' שתו וכו', שעד"ז הוא גם החילוק בהנ"ל - שבתורת תלמידי הבעש"ט וכו' באו הענינים נקודות נקודות, והלומדם בכח עצמו, אפילו אם ירצה להסבירם באריכות הביאורים, לאו כל מוחא סביל דא לכוון הפירוש לאמיתתו, ובאה חסידות חב"ד ששמה מורה על מטרתה להבין ולהסביר הענינים שבאו במשנה דתורת החסידות, וכמו שבגמרא נתוספו כמה ענינים ע"י הביאור והשקו"ט, שענינים אלו היה רק ברמז במשנה ולא עוד אלא שגם נתחדשו ענינים בגמרא, וע"פ מרז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש - עד"ז הוא גם בהנ"ל, ופשיטא שבתורת חב"ד נעתקה ג"כ המשנה תורת הבעש"ט, ז. א. שבאה בה המשנה וגם ההסברה, ויש בכלל מאתים מנה. מובן ופשוט שבהנ"ל אין ח"ו כל פגיעה, אפילו דקה מן הדקה ח"ו ורק הוראה וכנראה גם במוחש, אשר מוכרחת ההוספה דלימוד הגמרא נוסף על לימוד המשנה, ועד"ז מוכרחת בימינו אלה ההוספה דלימוד חב"ד נוסף על לימוד המשנה דחסידות וק"ל. ועייג"כ המשל שאמר הרשב"ץ, וביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (התמים ח"ב ע' נו ואילך).

ב) במ"ש אודות שישנם חסידים (ובטח כוונתו לאלו הלומדים ומתנהגים בחסידות, לא לסתם הקוראים א"ע חסידים) מאחרים זמן ק"ש ותפלה וכו' מפני ההתבוננות שקודם התפלה וכו'.

הנה טעמם ונימוקם מבואר בכ"מ שהוא מפני ההכנה לתפלה, ולא כל האנשים שוים לאורך זמן הנצרך להכנה בזה מתאים לתכונת נפשם, אף שכל האנשים מחוייבים בהכנה זו, וכדבר משנה אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש, והובא הלכה למעשה באו"ח סי' צ"ב בהגהה, ובהכנה זו נכללה ג"כ טהרת הגוף, אשר אף שבטלוה לטבילותא דעזרא, הוא רק שבטלוהו להחיוב, אבל טהרת הגוף מועילה ביחוד לתפלה.

וכמובא מרב האי גאון ועוד נתבאר ע"פ חסידות בלקוטי תורה לרבנו הזקן פ' תבוא נ"ג א'.

וכלך מהדרך דשאלות קושיות ופרכות, בה בשעה שיש למלאות הזמן ולנצלו בלימוד, ובפרט כלך מקושיות על הנהגות של אחרים, והרי בידו לקום השכם בבוקר ולהיכון בכל הענינים האמורים - באופן שיוכל לקיים ק"ש ותפלה בזמנה. ואם הזמן אינו - הרי יכול לקום לפני זמן השכמה, ומי בידו מעכב.

בטח יודע ושומר שלשת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה.

ה'קפב

חלקה נדפס בלקו"ש ח"ט ע' 271 וחלקה בח"י ע' 239.