ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יד > ה'רכט

ב"ה, כ"ח אד"ר, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

... ובמ"ש שאינו יודע חוות דעתי בהנוגע למעשיו, הנה מובן ופשוט שכל פעולה המקרבת לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים, נעלית היא ביותר וביותר בכל מקום ובכל זמן ועאכו"כ באה"ק ת"ו ובדרא דעקבתא דמשיחא, ובפרט כשמצילים עי"ז מאפלה לאור גדול, מובן ג"כ שבפעולות דקדושה עצמן כמה דרגות הם, וכמו שכתבתי כמה פעמים בזה, נשען על הכתוב שמוני נוטרה את הכרמים (ז. א. התורה עצמה מעידה שכרמים הם, ובכל זה מתאוננים, ש)כרמי שלי לא נטרתי, אבל כמו שכתבתי מכבר, אין הנוהג להזניח ענין של פרנסה טרם שמזמינים מקור פרנסה מתאים, וה"ה בהנוגע לנדון דידי'.

במ"ש אודות המעשר, כבר כתבתי לאיזה מאנ"ש, שזהו תלוי ביכולת של כאו"א, אם שיהי' המעשר הנ"ל נוסף על מעשר לצדקה שעד עתה, או שנכלל בזה, אבל מובן וגם פשוט, שאין הכוונה כלל וכלל לתת מגרעות בהצדקות שנהגו עד עתה, כי אם להוסיף עליהם, ז. א. כשבאים מאיזה מוסד אין לומר שנותנים כבר לקופה על דעתי, כי ענינה להוסיף ולא לגרוע, וק"ל...

ה'רכט

שכתבתי כמה פעמים: ראה לעיל חי"ג אגרת ד'שנט, ובהנסמן בהערות שם.

כבר כתבתי: ראה גם לעיל אגרת ה'קצה.