ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יד > ה'רלט

ב"ה, ב' אד"ש, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ד אד"ר:

א) כיון שלימוד התניא הוא אחד מהשיעורים ששמענו כמה פעמים אודותו מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שהוא מסוגל לכמה ענינים, מהנכון שנוסף על לימודו תניא כפי שכותב, ילמוד גם כן כפי שנחלק התניא לימות השנה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכמובא במורה שיעור, והרי בודאי יכול להבין לימוד זה גם עתה אף שמובן שכשילמוד כל התניא איזה פעמים תהי' הבנתו יותר עמוקה, וכמו בכל חלקי תורתנו שבכל פעם שלומדים מחדש נתוסף גם בהבנה והשגה, וע"ד מאמר רז"ל אי אפשר לביהמ"ד בלא חידוש.

ב) בשאלתו לשיעור החומש, הוא: שביום ראשון בשבוע לומדים פרשה ראשונה של הסדרה של השבוע, וביום שני פרשת שני עד שלישי וכו' וכן בכל שבוע פרשה אחת ליום מהסדרה של השבוע.

ג) בשאלתו לשמות החלקים של ספר התניא וכו', - יעיין במ"ש בזה בתניא הוצאת קה"ת ברוקלין, בהערות שבאו לבסוף הספר ושם חלקיו, ונדפס ג"כ בחוברת בפ"ע: מפתחות ספר התניא וכו'.

ד) במ"ש אודות מדת הכעס והגאוה, - כמו בכל הענינים דרך התיקון בזה הוא צעד אחר צעד, וההתחלה להתעכב שלא להביע הכעס או הגאוה בדבור, שעי"ז מתמעטת ההתפשטות שבמדה וכנראה במוחש, וביחד עם זה גם להתבונן בעת התעוררות מדה מ"ש בתניא פרק מ"א בתחלתו, ומהנכון שיהיו שגורים דברים אלו בפיו ומה טוב שידע אותם גם בע"פ וכמבואר מהתחלת הפרק עד דף נ"ו ע"ב, ובפרט שידוע בכתבי האריז"ל אשר ע"י כעס נחלפת הנשמה, וראה בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע י"ט כסלו תרצ"ג ביאור מרז"ל כל הכועס כאילו כו'.

ה) בודאי למותר לעוררו ע"ד ההכרח והחובה שעל כל אחד היכול לעשות בזה - להתעסק בהפצת המעינות תורת החסידות עד שיגיעו גם חוצה. ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר