ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יד > ה'רנו

ב"ה, ח' אד"ש, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

לפלא שבכל הידיעות המתקבלות מאה"ק ת"ו בהנוגע להתועדות, לפגישות ולהתועדות שבין אנ"ש, בדוחי"ם בהנוגע לפעולותיהם וכיו"ב, אין מזכירים שמו, והרי ידוע מאמר רז"ל זרוק חוטרא לאוירא אעיקרא קאי, שמזה מובן אשר גזע מחצבתו פועל בו בפעולה שענינה בעולם המעשה, ובפרט שהרי למד בישיבת אחי תמימים ב... ואין לך דבר בעולם ההולך לבטלה ואבוד, ועאכו"כ בהנוגע ללימוד בישיבה חסידותית חדורה חיות ואור, ואפשר שעדיין מחכה הוא לאיזה דחיפה והזמנה מבחוץ לו וא"כ פליאה גדולה על זה, כיון שחיים אנו בתקופה שכל רגע ממחנה הרת עולם הוא, שלכן גדול ההכרח לנצלו וככל הדרוש ובמילואו, ואם בהנוגע לכאו"א הדברים אמורים עאכו"כ בצעירים אשר מרצם עדיין בתקפו ומספר השנים מעת צאתם מהישיבה ומכותלי בית המדרש איננו גדול, שלכן גם השפעת הסביבה האויבת לישיבה ולהנלמד בישיבה ג"כ רק בהתחלתה.

מובן שבהאמור אין העיקר שיודיע לי מהנעשה, והעיקר הוא הבפועל ממש. בכל זה מטבע בני אדם, אשר כשיודעים מראש שאודות פעולותיהם עליהם להודיע לאחרים, גם זה מזרז אותם לפעול בתוספת כח ובתוספת מרץ ואומץ, נוסף על הענין, שכאשר מבשרים טוב בהאמור משמחים ומקיימים עי"ז מצות ואהבת לרעך כמוך שהוא כלל גדול בתורה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.