ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תז

ב"ה, כ"ט ניסן, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו ואת אשר עבר עליו, על אשר עתה עוסק הוא בשטח החינוך ומשתדל להחדיר בתלמידיו יראת שמים ידיעת התורה והמצוה וכו' אלא שרוחו נפלה עליו בראותו אשר כשיוצאים הנ"ל מרשותו, נשא הרוח את עמלו וכו'.

והנה בכלל בכגון דא, קשה על האדם לשער אם נשא הרוח את עמלו ואדרבה קרוב לודאי שחנוך משך שנים ברוח של יהודות, מוכרח שיניח רושם קיים, אפילו אם רואים שהם מתנהגים שלא כדבעי ורצוי, הנה האדם יראה לעינים וההנהגה אשר בחוץ וההנהגה באותה שעה, ואנו יודע הנהגת הנ"ל בבית, בענינים עיקרים, ואיך שהיה מתנהג בעניניו לולא היה תחת השפעת רוח יהדות משך חדשים ושנים, ופשוט, וידוע פתגם רבותנו נשיאנו הק' חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם אפילו בהנוגע לגדולים ומבוגרים, ועל אחת כמה וכמה לילדים ולנוער. מובן ופשוט ג"כ שבכדי להיות טופח על מנת להטפיח, דרושה מדת יראת שמים יתירה, אבל הלא גם זה בידו תלוי, ובאם ירצה באמת, תמיד ישנו מקום להוספה בעניני טהרה וקדושה, כיון שקשור זה עם הבורא שהוא אין סוף, ובאיזה דרגא שלימות שיהיה האדם, עדיין מרחק אין סופי בינו ובין תכלית השלימות שהיא אין סופית ככל עניני ותוארי הבורא ית'.

במה שכותב שנבוך הוא בענין מחשבות והרהורים המבלבלים אותו בעת

תפלתו. - הנה ע"פ המבואר בספרים ובפרט בספרי חסידות ומוסר, ברובא באים מחשבות אלו מפעולות בלתי רצויות בעבר, ולכן ביחד עם העצה היעוצה למחשבות המבלבלות, שזוהי היסח הדעת מהן ע"י תקיעת המחשבה בעניני תורה ומצות וטהרה בכלל (וזה שולל גם כן ענין המלחמה במחשבות המבלבלות ע"י הוכחה לעצמו איך שבלתי רצוי ומגונה, כי לא זה הענין דהיסח הדעת כמובן), הנה ביחד עם זה צריך לאבד הרושם הבלתי רצוי שבעבר, שנוסף על הענין דחרטה גמורה על העבר וקבלה טובה על להבא, צריך להיות גם כן ענין המשקל וריחוק באותו השטח בו היתה הפעולה הבלתי רצויה והמגונה, ולדוגמא באם היה חסר בועשה טוב או ענין היפך דסור מרע במצוה פלונית יש להוסיף הידור בזה מכאן ולהבא, ואם היה מכשולים האמורים במצוה שעתה אינה שייכת אל הנכשל, יש להשפיע על אלו שעדיין שייכים לזה, שהם יוסיפו הידור בקיום מצוה מסוימה זו, וכיון שכל ישראל ערבים זה בזה, הנה זוהי תשובה ועוקרת הרושם דהענין בלתי רצוי.

בכלל בכדי שתהיה התפלה מקובלת יותר, נכון להפריש איזה פרוטה לצדקה לפני התפלה בכל יום חול, וישתדל שתהיה התפלה בטהרת הגוף ע"י טבילה במקוה לעת הצורך ולהתפלל במקום שהצבור מתפללים, ששם האויר מזוכך יותר.

במה שכובת אודות בנו ובתו שיחיו, בודאי אינו מסתפק בדבורו הוא עמהם, אלא משתדל שיפגשו עם כאלה שיכולים להשפיע עליהם בעניני תורה ומצות, והרי רואים במוחש שלפעמים הכי קרובים ילדים מקבלים השפעה מאנשים זרים יותר בנקל מאשר מההורים, כי בהנוגע לאנשים זרים אין זה פוגם הכרת העצמאות שלהם, ועוד זאת אשר איש בלתי קרוב בגוף יכול לדבר מבלי התרגשות נוספת שלפעמים מזקת היא, משא"כ הורים וקרובים שלא תמיד שולטים ברוחם.

בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא הידועים, וישמור עליהם על כל פנים מכאן ולהבא.

בברכה.