ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תמח

ב"ה, י"ד אייר, תשי"ז

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ וכו' הרב דוד צבי שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מז' אייר, בו כותב אשר מגיד שיעור הוא בישיבת באר שבע.

ובודאי למותר לעוררו על דרישת השעה שבלי נפק"מ מצד איזה ענין באים בקשר עם בני ובנות ישראל, צ"ל הנקודה התיכונה בזה - להחדירם רוח יראת שמים ולהכירם ההכרח המוחלטי בקיום מצות מעשיות. ואף שאופני ההסברה וצורתה פשוט שאינו דומה בכתות נמוכות או בכתות גבוהות, אבל המטרה אחת היא, ובהתבוננות יש למצוא בכל הלימודים איזה שיהיו, אופן לשלב פתגם התעוררות ביר"ש ומסקנא בהנוגע למצות מעשיות, וכנראה במוחש. ועתה מודגש עוד יותר הכתוב בתורתנו את האלקי' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

ומהנ"ל מובן ג"כ שמה שמסיים במכתבו, שמצטער על ביטול תורה הנגרם לו ע"י שעבר לאמר שיעור, שאין זה ביטול תורה אלא אדרבה קיומה, ובפרט במקום כבאר שבע, שבזה הרי פסק דין ערוך וברור שמצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים, הנה בלשון רש"י תבטל ת"ת ועסוק במצוה (מו"ק ט, ב).

בקשתי ע"י המזכירות שישלחו לו מהנדפס ע"י הוצאת קה"ת מתאים לבקשתו, ובטח יאשר הקבלה.

בברכת הצלחה לקרב לבן של בני ישראל לאבינו שבשמים לעשותם חרדים לדבר ה' לומדי תורתו ומקיימי מצותיו.

ה'תמח

הרב דוד צבי: מרצבך, באר שבע.