ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תנז

ב"ה, י"ח אייר, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הארוך נעם לי לקבל המכתב מט' אייר, בו כותב אודות הפעולות בעצמו ובהנוגע אל הזולת, ובודאי אינו מסתפק בהנעשה עד עתה כיון שציווי תוה"ק מעלין בקדש ובפרט בתקופתנו זו אשר אין לך יום כו' שצ"ל התגברות בצד הקדושה ביותר וביותר.

ובמ"ש שהי' צם חצאי ימים וכו' - פלא הדבר וגם תמי' גדולה, כיון שאין זה מתאים למ"ש רבנו הזקן באגרת התשובה ובפרט שנראה במוחש אשר מחליש זה התרכזות המחשבה ההעמקה בלימוד הנגלה ועוד יותר העמקה בלימוד החסידות, ובכגון דא ה"ז גם דין מפורש בשו"ע שצום כזה היפך הכוונה, אף שמובן ופשוט שצ"ל ענין הכפי' - ניט נאכגעבען זיך, אבל כמה אופנים בעבודה זו אפילו בעניני אכילה ושתי' וכמו לאכול מאכל שאין לו בו טעם וכיו"ב ועוד ועוד מבלי לאחוז בדרך הצומות העלולים להביא היזק כהנ"ל.

בשאלתו בשמו ובשם חבריו שי' בענין עבודת הפצת המעינות חוצה, שלפעמים מפריע זה לסדרי הישיבה, ואיך עליהם להתנהג - מובן שכל הנמצאים בישיבה ובפרט בישיבת תומכי תמימים צריכים להתנהג מתאים להוראות ההנהלה של הישיבה הר"י והמשפיע, אלא שעליהם לפרש המצב לפרטיו ולהסביר מפני מה סברתם שנחוץ לנגוע בסדרי לימודם הם, אבל ההחלטה סו"ס צ"ל מתאים להוראת הנ"ל. ויה"ר שיצליחו בעבודתם בשני הסוגים הן בעצמם והן עם הזולת מתאים לרצון מייסדי ומנהלי ישיבת תו"ת רבותינו נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ה'תנז

נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 346.