ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תקסח

ב"ה, א' תמוז, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ד סיון, בו כותב אשר שואל עצמו לפרקים האם גורע זה מערך הדברים שכל זה בא וכו'.

כבר ידועה הוראת חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה שמתוך וכו' בא לשמה, ואם בסתם הדברים אמורים עאכו"כ כשעמד כבר האדם על ענין זה ומתבונן בדבר ונוגע לו הענין (עס רירט אים אן) שזה עצמו מקרב הענין שתהי' הפעולה לשמה אפילו את"ל שמראש היתה בזה תערובת איזה ענין צדדי, ובפרט שאפשר גם בזה ספק ישנו, והעיקר בהנוגע לעתיד הוא זכרון דבר משנה, המעשה הוא העיקר ובלשון הזהר הק' עשי' לעילא, וההתבוננות בזה וחשבון הנפש, בכללות אף שמוכרח הוא, ידוע משל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר סוחר, שבכל שעה ושעה יניח מסחרו ויעסוק בעריכת חשבונות מזמן העבר, השוואת הכנסה והוצאה וכו', לא רק שלא יביא זה תועלת למסחרו אלא אדרבה ואדרבה, וכבר נאמר לכל עת, וכשיתידד ויתקרב בקירוב פנימי יותר עם צעירי אגודת חב"ד והתמימים אשר בסביבתו, בהחלטה גמורה להסיר ולבטל המחיצות שמקורם חינוך שונה בימי הילדות וכיו"ב קורבה זו בעקיפין נוסף על הוראות מזמן לזמן מהם בדרך ישרה, יכוונו דרכו והנהגתו לכיוון הרצוי, ז.א. לאורח חיים חסידותי בחיים היום יומים, ולא רק בשבתות וימים טובים ומקרים יוצאים מן הכלל, ומזמן לזמן יקל עליו הדבר יותר עד שבאם ירצה באמת יתקיים בזה הפתגם, הרגל נעשה טבע שני.

קשה לייעץ בהבא להלן בריחוק מקום כ"כ אבל בכלל רואים בטבע בני אדם ששינוי מוחלטי הנראה לעין כל, מיקל על השינוים הפנימים וההסתגלות לסביבה חדשה, וכהביטוי באידיש, פארברענען הינטער זיך די בריקען, (שריפת הגשר שמאחוריו) ואפשר אשר במצבו יהווה זה הענין דגדול הזקן, וראה ג"כ ברשימות אדמו"ר הצמח צדק הנדפסות במילואים לפירושו על התהלים, אשר גדול הזקן בשלימותו ממשיך מלמעלה ברכות השי"ת מבלי התחשב עם דינים וקטרוגים, ומי בימינו אלה היכול לוותר על רחמים רבים אלו, ואינו זקוק להם?

בודאי ישתתף בהתועדות ימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז הבע"ל והרי בשנה זו היא תקופת שלשים שנה להגאולה בפעם הראשונה.

בברכה לבשו"ט.

ה'תקסח

ידוע משל: ראה גם לעיל חי"ב ד'יז, ובהנסמן בהערות שם.