ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תקפב

ב"ה, ו' תמוז, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ח סיון, בו כותב אודות הסיבות והענינים שהביאו לגרעון ואפשר גם להפסיק בפעולותיו מסוג מסוים וכו'.

והנה כבר כתבתי לכמה מאנ"ש אשר לכאו"א יש לו תפקיד מיוחד בעולמו של הקב"ה, אף שנקודה התיכונה בכל התפקיד הוא כמאמר המשנה אני נבראתי לשמש את קוני, לשרת את ה' וכמו שכפשוטו בשירות ה' בבית המקדש מלאכת המשורר והשוער מחולקים ואין לאחד להזניח מלאכתו ולעשות מלאכת חבירו, עד"ז הוא בעבודת כל בנ"י אשר אף שכולם ערבים זב"ז מ"מ עניי עירך ועניי עמך קודמין, ומצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים דוחה כל שאר הענינים, מזה מובן בכ"ש וק"ו שאין לבנ"י לעשות עבודת המלאכים.

והנה החשבון דשכר ועונש של הזולת וחיפוש הסיבות לענינו באם אשר הוא או צודק ועד"ז גם בהנוגע לעצמו בכללות זהו עבודת המלאכים הכותבים זכיותיהם של ישראל, אבל על האדם לקיים ההוראה אנן פועלי דיממא אנן לפעול עבודה בפו"מ בקום ועשה, על הטענות שאנוס האדם בזה ומוכרח בשב ואל תעשה, אפילו את"ל שצודקים הם ואין בזה כלל הענין דעל כל פשעים תכסה אהבה, הרי כמאן דעביד לא אמרינן, וא"כ חסר בתפקידו העיקרי, וה"ה בהנוגע למכתבו בהנ"ל.

איני רוצה להאריך עוד יותר בזה לפשיטות הדבר, וכיון שאין צועקין על העבר, ובעיקר כיון שכותב במכתבו שמכאן ולהבא ימשיכו בפעולות טובות ואין טוב אלא תורה ובפרט שהיא חדורה אור אילנא דחיי שאין בה תערובות טוב ורע כ"א טוב בטהרתו, ויהי רצון שיוסיפו בפעולות אלו הלוך והוסיף וללכת מחיל אל חיל בזה שעי"ז ילכו מחיל אל חיל בענינים הפרטים ואצפה לבשו"ט ובפרט שמסוגלים ימים אלו שמתקרבים אנו לימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שהרי ימי סגולה הם, וימים שלפניהם ולאחריהם שהי' נצחון בגלוי בנס למעלה מדרך הטבע של כל עניני תורה ומצות.

בברכה.

ה'תקפב

אנן פועלי דיממא אנן: ראה גם לעיל אגרת ה'תעא, ובהנסמן בהערות שם.