ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תרכט

ב"ה, ז' מנחם אב, ה'תשי"ז

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור בעל

מדות

תרומיות ענף עץ אבות וכו' מוהרש"ז שי'

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מט"ו תמוז, והי' לי קורת רוח מיוחדת לקרוא בו שהשתתף בהתועדות חג הגאולה בכפר חב"ד, בנוכחיות כמה מהם שהיו עדי ראי' ואחים לצרה בכל פרשת הימים ההם, שאינה דומה ראי' לשמיעה, ועוד זאת אשר הרואה בעיניו ולא זר יכול להשפיע על השומע מהחיות שבו, ובפרט כאשר להשומע יש הכלים החסידותיים לקבל השפעה זו, ובצירוף שניהם באה השפעת גומלין ושלימות הן להשומע שהענין מתאמת אצלו והן להרואה המושפע מההתלהבות שעורר בהשומע.

קבלתי מכתב מהרב קלמן שי' כהנא בצירוף החומר על דבר שנת השמיטה, ששלח לי כל זה, כפי שכותב, בהתעוררות כ', ות"ח גם על זה.

במה שכותב בהנוגע לחקלאות הכפר, בטח סיפרו לו מהשקפתי בזה, שכל אלו ששייכים לזה ימשיכו בזה דוקא וכידוע גם ממכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי.

שמחתי במיוחד ממה שכותב בהנוגע למר בן ברק שי'... ויהי רצון אשר השתתפותו של הנ"ל בהתועדות דימי הגאולה תעשה אותו גם כן למקבל ומודרך, וכידוע אחד מעקרי תורת החסידות, מיוסד על הכתוב מבלי אשר לא ימצא האדם מראש ועד סוף, אשר בחמלת הבורא על כל חלקי הבריאה וברצותו שיהי' הטוב במלואו נסדרו באופן שכל אחד מהם הוא גם מקבל וגם משפיע, עד שכביכול הבורא עצמו אומר על עצמו למעשה ידיך תכסוף ובל' חכמינו ז"ל עבודה צורך גבוה הוא ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה.

ובזה אני עוה"פ לשאלת הכרח הרחבת הכפר, (אף שכמובן אינני מסיח דעתי כלל מיסוד כפר שני - לכשיתבסס כפר זה כדי צרכו), ועל ידי זה היתה ג"כ נשללת שאלת השמות גם בעתיד שלא תהי' אפשריות לעוררה עוה"פ.

שמחתי לקרוא במכתבו שידבר עם מר יובילר שי' בהנוגע לפרסומי כתבי רבנו הזקן, וכיון דאזלינן מחג הגאולה, אשר כפי ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר לא היתה גאולתו הפרטית אלא גאולת כל עניני חסידות חב"ד, יהי רצון שיום סגולה זה יביא גאולה לכל עניני הפצת החסידות ובפרט אבי תורת חב"ד הוא רבנו הזקן.

במה שכותב אודות שיכון תלמידי תורת אמת, זה מכבר שגם זה נכנס בתכנית שלי ובמיוחד בשביל אלו העומדים להתחתן ומכמה סיבות דוקא מתיישבים בירושלים עיה"ק ת"ו אף ששאלת דירה שם קשורה בהוצאות גדולות ביותר. וכיון שבכל זה מתיישבים שם וסוף סוף מוצאים האמצעים לשכירת או לקנין דירה, לכן בטח יש מקום להבטחותיהם בהשתתפות השיכון אודותיו דברו עם כ'. ועל פי הנהגת כ"ק מו"ח אדמ"ר בניצול כחות הצעירים, בדעתי, לכשיתקרב הענין יותר לשלב ממשי, לקשר ענין השיכון עם התחייבות הצעירים המשתכנים בו להקדיש מזמנם לתועלת הרבים בתור מורים, מדריכים וכו', אם בירושלים עצמה או גם שאר מקומות משך זמן מסויים, כיון שהמחסור בזה הולך ומחריף.

ותקותי שאפשר לסדר העזר להנ"ל באופן שלא יגרע כלל בהעזר לעניני הכפר.

מובן שעקבתי אחרי השקו"ט דישיבת ועד הפועל, והרי כל אחד מחפש ענינים המתאימים לרוחו ושיכול להשתמש בהם במשך הזמן. ונעם לי לראות אשר צעד אחר צעד מתקרבים להשקפה המסורתית, נוסף על הענין אודותיו דברנו, שעתה הסכימו כולם שאין זה ביאת משיח ח"ו (אף שעומד הוא אחר כתלנו אבל בעוה"ר עדין הכותל קיים אף שכמה חלונות וחרכים נעשו כבר בו, והוא משגיח ומציץ מהם). ועתה נעשה עוד צעד עקרי, אשר ההכרה היא שלכל לראש כל אחד ואחד מבני ישראל אפילו הנמצאים בא"י יהודים הם, ורק אחרי זה בא הענין אשר נמצא ודר והתיישב בארץ ישראל. ומתאים לפי מה שנדברנו שמחפשים הנקודות המשותפות ואותם הענינים בהם הולכים שלובי זרוע, ועוד יותר הולכים יחדו, הרי עובדא משמחת היא שמתקדמים בכיוון זה.

בטח השתתף כ' גם בכינוס הבין לאומי למחקר שנסתיים זה עתה.

מוסג"ב רשימה מהמדובר לפני ילדי מחנה הקיץ שלנו "גן ישראל", מיוסד על דברי נשיאי תורת החסידות.

במשך עבודתי בכגון דא נוכחתי שאחד הדברים הקשים ביותר הוא להעתיק ענינים מתורת החסידות לשפה מובנת גם לאלו הנמצאים לעת עתה בחוצה, והרי תקופתנו היא תקופת ההפצה בעיקר להנמצאים חוצה.

ולסיים בדברי נחמה בימים אלו דבין המצרים, הנה אף שממעטין בהם בשמחה, אבל אין כוונתם ותכליתם עונש גרידא ונפילת רוח ח"ו אלא אדרבה ימי תיקון הם של אותם הענינים שהביאו להרס וחורבן, והתיקון הוא על פי הידוע מדברי חז"ל על הכתוב מזמור לאסף אלקים באו גו' ששפך חמתו על העצים ועל האבנים, היינו על המקדש החיצוני, אבל העיקר מקדש הפנימי הוא בתוך כל אחד ואחת, כדרשת חז"ל על הפסוק ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולב ישראל ער הוא, ועל ידי טיהור וקידוש משכן פנימי זה בלב כל אחד ואחת מבנ"י לעשות לו ית' דירה בתחתונים נזכה בעגלא דידן לבנין בית הבחירה על ידי משיח צדקנו.

בכבוד וברכת הצלחה.

ה'תרכט

חלקה נדפס בלקו"ש חי"ג ע' 290 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ה'שעה, ובהנסמן בהערות שם.

קבלתי... כהנא: ראה לעיל אגרת ה'תריד.

ממכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי: אג"ק שלו אגרת לט.

שאלת השמות: ראה לעיל אגרת ה'שדמ, ובהנסמן בהערות שם.

פרסומי כתבי רבנו הזקן: ראה לעיל אגרת ה'תקפ.

ולסיים בדברי נחמה: ראה גם לעיל אגרות ה'תריז. ה'תרכו.