ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תרפח

ב"ה, כ"ח מנ"א, תשי"ז

ברוקלין.

ועד כפר חב"ד,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

הברקתי אתמול אשר לדעתי הנה כל הכסף שהכפר יקבל חזרה מהסוכנות

שהוציאו בסידור החשמל, ישקיעוהו בבנין השכון אשר בכפר חב"ד, כי בנין שכון זה מוכרח הוא להתפתחות הכפר, באם יבנו בית בית לבדו אלו המעונינים בהתפתחות הכפר, בטח שיהי' בלי סדר, ומי יודע כמה יתארך, משא"כ כשבונים שכון אפשר לעשות תכנית מתאימה כפי גבולות הכפר ובאופן אשר יתאימו הבתים אחד לרעהו וכו'. ותיכף כשיגשו לבני' יפרסמו עד"ז בהוספה אשר כל המעונינים עליהם להרשם לדירות ההולכות ונבנות, כמובן באם יתאימו לרוח הצריך להיות שורה בתוככי כפר חב"ד מתאים לרצון מיסדו ומנהלו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר.

זה מכבר שבאתי לידי החלטה האמורה, אך לא ראיתי מקום להשגת סכום הדרוש להתחלת שכון שלם, וענין החזרת הכסף גם זה הוראה נוספת, אשר נשיאנו הק' מעוררים ר"ר על כל עניני הכפר ובהצלחה למעלה מדרך הטבע.

כן כתבתי במברק שלדעתי צריך להתחיל בזה בהקדם, שהרי המעונינים באם יראו שהולכים הענינים ומסתבכים, יש מקום לומר שיתיישבו במקום אחר.

אפשר שישנן סברות איך לנצל כספים אלו למטרות אחרות, אבל מובן שתועלת הרבים כהנ"ל קודמת לתועלת היחיד. כן מובן שענינים הדורשים סכומים קטנים, בטח תהיינה כמה הזדמנויות להשגתם, משא"כ בענין הדורש סכום נכון. כן מובן אשר ענינים שיש תקוה שישיגו סיוע בהם מאיזה קופות או ע"י מתנדבים, אין לנצל כספים הנ"ל עליהם, משא"כ בנין דירות פרטיות שאין בזה תקוה שיותן תקציב מקופות ומשרדים.

ועוד להעיר אשר בהנ"ל לא נתכוונתי לממן התקציב כולו דהשיכון, כי בודאי כמה מהמשרדים מסייעים להקמת שיכונים, ובפרט שכמדומה לי שכפר חב"ד זכיות לו כמושב לא רחוק מהגבול, ז.א. לא רק שמשרדי הפתוח מעונינים בזה אלא גם משרדי הבטחון, אלא שמשרדים הנ"ל אין מסייעים אלא בחלק התקציב, וכמדומה פחות מחציו, והכספים המוחזרים יש לנצלם לחלק התקציב המוטל על הכפר.

פשוט שסו"ס יחזרו המעות לקופת ועד הכפר (במילואם או עכ"פ בחלקם הגדול) שהרי הדירות הנבנות לא יותנו במתנה, ואז יהי' מקום לדיון נוסף איך להשתמש בכספים אלו.

ב) בהחשש שבנין שכון אפשר שישנה יחס הסוכנות לכללות הכפר וכנראה כוונתם שלא לטוב כיון שיופחת עניינו בתור מושב חקלאי - למעשה אין נפק"מ כ"כ, כי השטחים עליהם יבנו השכון, מובן שאי אפשר שישארו פנוים אלא שתהינה שם דירות רעועות וכעתה ובמילא ישכירום או ימכרום בלית ברירה לאלו שאין מתאימים כ"כ לדרישת הכפר ובטח יוגרע עי"ז יחס הסוכנות עוד כו"כ כיון שלא יהיו לא חקלאים ולא מתאימים ככל הדרוש, משא"כ באופן הנ"ל.

ג) ע"פ הנ"ל מובן ג"כ יחסי ע"ד מקום בנין השכון, שצ"ל באופן שלא יוגרע מהחלקות המיוחדות לחקלאות, וכמדומה ע"פ המפה, שהמקום היותר מתאים הוא בכפר הישן, ואם לצורך זה יש להסיר דירות הרעועות, הנה סו"ס בלא"ה מוכרחים לזה, אלא שכנ"ל היתה ההסרה נעשית קטעים קטעים ובמילא בתוספת הוצאה ובלי תכנית כללית וכו' משא"כ בהנ"ל.

ד) כמדומה כבר כתבתי כ"פ שמוכרח ומכמה טעמים (ולא רק מטעם יחס הסוכנות) שלא יופחת מספר החקלאים ועוד יתרבה ככל האפשרי, ולפלא שאין נשמע מהם כל הצעה ע"ד השטחים שבסביבות הכפר, כמה מהם מסוגלים לתכלית זו, באיזה אופן אפשר לרוכשם ולהוסיפם על שטח הכפר, והרי בזה ובכגון זה צ"ל עיקר התעסקות ועד הכפר, נוסף על הנמוק שזהו ענין עיקרי הנה כשיתפתח הכפר יתוספו מקורי הכנסה חדשים, ועניני פרנסה, באופן שיתמעט המקור לחיכוכים המביא לפירוד לבבות, וכידוע מרז"ל כמישלם שערי מכדא נקיש ואתי תגרא בביתא, ומכלל לאו אתה שומע הן.

ה) מובן מעצמו שהתפתחות הכפר צ"ל לא רק בענינים גשמים אלא גם בענינים הרוחנים, ופשיטא בהנוגע לעניני חינוך, שזה דורש כחות חינוכים היותר טובים שאפשר להשיג, וכדאית השתדלות וגם יגיעה בהשגתם, ובפרט שלפי המצב דאה"ק ת"ו מורגש מחסור גדול במורים-ות, ובפרט שחב"ד הרי דרישות מיוחדות לה בהנוגע לחינוך...

ו) במ"ש אודות השקו"ט באם יהי', אם יהי' ע"י מר שז"ר שי' או בלעדו, דברתי בזה עם מה שז"ר שי' בבקורו כאן בארוכה, והבטיח שבענינים כגון אלו לא רק יקדיש מזמנו להיות בגוף הענין אלא שעוד יקדיש משימת לבבו וזמנו לשמור על הנקודה אשר כפר חב"ד בכל עניניו צ"ל מכוון לשמו ולרצון מיסדו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, נוסף על שבודאי יש להזהר מלנגוע בשייכותו וחביבותו לכל עניני הכפר ולא לעשות בלעדו, ובפרט בענין שדיבר אודותו בפירוש.

ז) בשאלתם אם להשתתף במגבית (בחו"ל) עם איזה מפלגה וכיו"ב, לפלא גם הספק בזה, בה בשעה שיודעים אשר עניני חב"ד הם בלתי מפלגתים ועל מפלגתים זה מאות בשנים, וגם זה מיסודי הצלחתה, ומה זה פתאום הצעה שאלה כזו.

בברכת הצלחה בכל עניני כפר חב"ד מתאים לרצון ולהכוונה, המחכה לבשו"ט בכל האמור.

נ.ב.

כל הנ"ל הוא באישור ובמענה על המכתבים מחמישי וי"ז - יהפך בקרוב לששון ולשמחה - תמוז, ולפלא שמאז אין מהם לא רק ידיעות מפורטות אלא בכלל אין כל ידיעות. ז"ע נת' הפר"כ מכ"א מנ"א.

ה'תרפח

לתוכנה ראה גם לקמן אגרת ה'תשדמ.