ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תשכג

ב"ה, יו"ד אלול, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום שהוכפל בו כי טוב, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו ביחוד בזמן האחרון במשרתו ב... והקישוים בה עד שנאלץ (לדעתו) להודיע שעוזב את עבודתו שם, ומסיים בפרוט הצעות שיש לו בהנוגע לעתיד, ובשאלת חוות דעתי בזה.

והנה אינו ברור ממכתבו אם עזיבתו את... הוא באופן שאין כבר לעשות בזה כלום או שיש מקום לחזרה, שאז לדעתי יש להתבונן בזה התבוננות עמוקה אם כדאית העזיבה, ואפשר ג"כ שבנדון זה מקום לביטוי חריף יותר אם מותרת העזיבה, שהרי לפי כתבו הצליח בעבודתו שם ומצד השני לא גמרה, שהרי כמה כתות ישנן שהנהגתן היפך מהרצוי ואפילו בכתה שלו הוא רק באמצע התקון וידוע מאמר רז"ל שלא מן הכל אדם לומד, ומי יודע אם אחר יצליח להשפיע עליהם בכיוון הרצוי. מובן שהטענות שלו לעזיבתו את המקום יש להם מקום ונצרכים עיון, אבל בעיון הזה יש להביא בחשבון את הבחינה וכמועתק בהיום יום כ"ג סיון, ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהי' לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיו של נפש הבהמית.

באם לאחרי העיון בדבר והעיקר בהתייעצות עם אלו שאינם נוגעים בדבר, יבואו להחלטה שבכ"ז עליו לעזוב... או שהוא באופן שאי אפשר חזרתו לשם באופן שיוכל להמשיך שם השפעתו לטובה, אזי מההצעות שמזכיר יש להתענין באותן ששם המצב דלהוציא יקר מזולל, ושאין אחר במקום או במוסד שיעשה זה, ונודע גודל הענין דמצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים כפסק רז"ל מס' מו"ק ט' סוף ע"א וריש ע"ב.

בנקודה השני' שבמכתבו אף שבפנימיות אין שני' היא להנ"ל אלא שתיהן נקודה אחת הן, והוא יחסו לחסידות וחסידי חב"ד.

ידוע השקפתי שבתקופתנו זו ביחוד מוכרחת הנהגה מתאימה לשיטה זו כיון שרב החושך והולך ומחשיך עוד יותר בשנים אלו, שזה מכריח הוספה גדולה יותר בצד האור והקדושה, והוספה לא רק במילוי הדברים והמעשה בפועל אף שידוע דבר משנה המעשה הוא העיקר, כ"א וגם זה עיקר אור וחיות ובחום והתלהבות הדרושים, וכיון שבזמננו דורשים בכל ענין "אחיזה" בשכל וההבנה, וכשמיוסד על קבלת עול בלבד בעוה"ר אין זה מתקיים לזמן ארוך, כפי הדרוש וגם לא במדה הדרושה, הנה גם האור והחיות והחום וההוספה שבהם צריכים להיות קשורים עם השכל וההבנה, וזהו מעניני ויסודי חסידות חב"ד.

במלים אחרות ובהנוגע אליו, כיון שהשגחה העליונה חננה אותו בכשרון השפעה על הנוער המתעתד לבנות בתים בישראל במשך שנים הקרובות ז.א. שהשפעה על כל אחד מהם, השפעה היא על בית בישראל, מוכרח שינצל כשרונותיו בשטח זה ככל האפשרי שזהו דורש ניצול מוגדר בחיות בחום ואור במדה מקסימלית, שהדרך הקרובה לזה ואפשר גם היחידה, הוא ע"י שישקיע (אריינווארפען) - את עצמו בעניני שיטת החסידות, בלימוד תורתה הליכה בדרכה בהנוגע למחשבה דבור ומעשה וחיי היום יומי באופן מתאים, ואין תקופתנו מתאימה לסידור הענינים בשלבים להתחיל משלב בלימוד והעיון ואחרי כן להסיק המסקנות מעיון ולימוד זה בהנוגע למחשבה דבור ומעשה לעצמו ואחרי כן להשפיע גם על הזולת בזה, כיון שאין די זמן, ובפרט שהמדובר בהשפעה על הנוער, ולכן יש להתחיל בכל שלשה שלבים אלו בבת אחת ובפרט שבנדון דידי' הרי כבר יש לו ידיעה ואחיזה בכל שלבים אלו במדה מסוימה, ואין לך דבר העומד בפני הרצון האמיתי בזה.

כנראה מסיום מכתבו, אינו מתעסק כדבעי בעניני שידוכין, כוונתי שאפילו אינו מזכיר אודות זה. ומובן הפלא ביותר, וכמובן ארשה לעצמי על יסוד מרז"ל זכין לאדם שלא בפניו להזכיר בפרט בהפ"נ גם הענין דשידוך טוב בגשמיות וברוחניות גם יחד ובקרוב ממש, ובודאי שיתעסק גם בדרך הטבע בזה ובמרץ הדרוש כדרישת תורתנו בזה.

ויהי רצון שגם בזה נוסף על ענינים הנ"ל יבשר טוב בקרוב ממש, וזכות הרבים שהשפיע עליהם לקרבם להשי"ת תעמוד לו בודאי בענין עיקרי זה.

המחכה לבשו"ט בכל האמור ובברכת כוח"ט.