ספריית חב"ד ליובאוויטש

ה'תשכח

ב"ה, י"ב אלול, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום החמישי, בו כותב ע"ד הקישוים שפוגש ושלפ"ד קשורים הם בזה שיודעים שלומד חסידות דא"ח וגם משפיע על אחרים בכגון דא.

והנה אם אמת נכון הדבר אשרי חלקו שזכה להפיץ מעינות דא"ח סתים דאורייתא באופן שהרגישו בזה גם בהלעומת זה ורוצים להפריעו. והרי זה עצמו צריך לעורר בו כחות ומרץ נוספים לעשות ככל האפשרי אשר המאור שבתורה יתגלה באופן דהולך ומתפשט והולך ועולה, שאין לך דבר גדול מזה. ואף שמובן שפעולת בנ"י צריכות להעשות בדרכי נועם דוקא ובדרכי שלום, הרי אין זה נוגע בגוף הענין, כ"א באופן הבאתו אל הפועל, ואחד מהפרטים בזה לא להגדיל לא בעיני עצמו וגם לא בעיני אחרים את ההעלמות וההסתרים. ויהי רצון שכל אלו שנדמה להם שרוצים להעלים על זה - יעמדו על האמת שאין זה רצונם האמיתי, כי בפנימיות נפשם כ"א מבנ"י רוצה להתקשר בפנימיות התורה כיון שרוצה להתקשר בפנימיות הקב"ה, שזוהי הדרך לזה וכמבואר בזהר הק' (חלק ג' עג, א).

כיון שנראה ממכתבו שעוד מחבריו שי' נתפסו על דברי תורת החסידות, שכתוב בה כי היא חייך ואורך ימיך, בטח ימצא אופן למסור גם להם את הנ"ל. ויהי רצון שתקוים בעגלא דידן ההבטחה דיפוצו מעינותיך חוצה ומה שבא לאח"ז - הוא משיח צדקנו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולכוח"ט.