ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'סט

[כ"א שבט תשי"ח]

מאשר הנני קבלת מכתבו מא' וארא עם המצורף אליו, ובודאי בינתים קבל מכתבי הקודם, אשר כנראה כוונתי בסגנונו להצעתו במכתבו האחרון.

בהכתוב במכתבו האמור בהנוגע לק"ש, בהשלמת מספר רמ"ח תיבות, ובפרט בסיום במ"ש בענין זה בק"ש שעה"מ, שכנראה הי' בזה אי-דיוק, ממהר הנני לתקן זה, ע"פ מה שמצאתי ברשימותי והועתק גם ב"היום יום", יום כ"ח אד"ר. וז"ל: בק"ש שעה"מ, בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". ושם ביום י"ז אייר: בק"ש שיש אומרים בבקר - קודם התפלה - כדי לצאת חובת ק"ש בזמנה, ג"כ כופלים ג' התיבות ומסיימים בתיבת אמת.

בק"ש דתפילין דר"ת ושמ"ר אין כופלים אבל אומרים "אמת" עכ"ל. -ובמ"ש בהנוגע לק"ש שעהמ"ט שאומרים גם תיבת אמת, בא זה בשלילת מה שיש מפרשים בהכתוב בסידור אדמו"ר הזקן בקשעה"מ "שמע ישראל עד סוף כל ג' הפרשיות", שבא לשלול תיבת "אמת" - שאין הפירוש כך, אלא כוונתו שיאמרו כל הג' פרשיות, ובהנוגע להשלמת רמ"ח תיבות בקשעהמ"ט, לא שמעתי בפירוש, אבל כמדומה אנ"ש נוהגים כמ"ש בשער הכולל על הסידור פרק ל"ו ס"ק ד' - לחזור התיבות אני ה' אלקיכם.

ב) במ"ש בענין יושב בסתר בקשעה"מ, ושינוי המנהגים אשר בזה, לפלא קצת שאינו מזכיר שהשינוי הוא לא רק בהנוגע להסיום, אלא גם בהנוגע להתחלה - שלדעת כמה מתחילים מויהי נועם. ומה שיש להעיר בהמקומות שציין:

א) להספר חסידים דיעה בפ"ע בזה, כי לדעתו שיר של פגעים כולל ומתחיל ה' מה רבו צרי, ובהגהות ברית עולם על ספר חסידים - שהוא ע"פ הירושלמי דשבת וסוף עירובין.

ב) בכלל - תמוה, וכמדומה לא נמצא בשום מקום, שיאמרו על קפיטל בתנ"ך איזה תואר ותהי' הכוונה רק לחלק ממנו ולא על כולו, וכהנ"ל שבשיר של פגעים הכוונה רק על חלק המזמור ולא על כולו. - ובעטרת זקנים - סי' רצה - מס' צרור המור ויקרא - משמע בפי' דכל המזמור הוא שיר של פגעים (וגם הפסוק ויהי נועם?!).

ג) בטעם כל אלו האומרים לסיים עד מעונך, י"ל שגם לדעתם המוכרח הוא עד מחסי, אלא שמתאים למרז"ל כל פסוקי דלא פסקי וכו' מסיימים הפסוק. ולא מפשינן במחלוקת.

ד) בכל אופן, יש לעיין מהנוהג במוצש"ק - לכל הדיעות - לאמר כל המזמור יושב בסתר עד גמירא, ולדעת הזהר חלק א' יד, ב, - וראה מטה משה - הטעם מפני שאז הזמן לאמר שיר של פגעים, ומאי שנא מקשעה"מ. אף שכמובן י"ל שבמוצש"ק עוד טעמים לאמירת מזמור זה - נוסף על טעם הזהר, ומפני טעמים האמורים אומרים המזמור עד גמירא. וכבר ידוע מ"ש בטור - הביאו מג"א - סי' רצ"ה ובמחה"ש שם שהמזמור כולו שהוא קל"ו תיבות מסוגל לברכה ומטעם זה גם כופלים הפסוק אורך ימים, אלא שאז צ"ל גם כתוב ויהי נועם כמבואר שם. אבל בעט"ז הנ"ל שהוא מפני שיר של פגעים.

ו'סט

נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 413.