ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'רכא

ב"ה, ד' אייר, תשי"ח

ברוקלין

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

צנמ"ס וכו' מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתב כת"ר מאדר"ח אייר והקודמו...

לפני כשבועים שלחו באחריות ע"י דואר את המפתח - דערכי הקבלה - בכתבי האריז"ל, מתאים להוראתו. ובטח יאשר קבלתו.

בטוחני שכת"ר קרא בשימת לב הדרושה נאומו של הפרופסר סגל שי'. ולפלא שאין מזכיר דבר עד"ז. והרי היא היא הנקודה ואבן הבוחן של השקפות אלו, עליהם נלחמו נשיאנו וגדולי ישראל - נגד הרוחות שנשבו ברחוב היהודים אז וכו'. אלא שאילו זכינו צריכים היו הדברים להאמר ע"י המשרתים בקדש באה"ק ת"ו, מנהיגי המפלגות אשר בשם הדת ידגלו, ועאכו"כ ע"י הרבנים, וככל שיגדל שם התואר של הרב - כן צריכה היתה להתגדל הזעקה-הצעקה והאנחה שלו, וכיון שלא זכינו - הנה כל הנ"ל אין פוסקים מלאמר הלל שירות ותשבחות, וכבר פסקו בפירוש שהגאולה כבר הותחלה, אף שכל אלו שפסקו יודעים המובא ברמב"ם לפס"ד בהנוגע לגאולה וענינה. ובלשון הידוע בנבואה - מסבירים איך ששלום ליהדות לתורה ומצותי' ושלום יהי' גם בעתיד, והמצב משתפר ויעלה מרגע לרגע וכו' וכו'. וזה שאינו בוש לאמר האמת, ה"ז דוקא מאלו אשר ספריו בהנוגע לכתבי הקדש, תוכנם ידוע ומפורסם, וללבבו נגעה המלחמה בה' ובתורתו - עכ"פ בתורתו. והלואי שיתאפקו הרבנים ומפלגות הדתיות שלא לצאת נגדו ולהכחיש את דבריו באופן ובאותן "הראיות" שהכחישו את כל אלה שאמרו בתוכן דומה להנ"ל, אף שלא בחריפות שלו וכו'. וכמו שכתבתי בהנוגע לאיזה העינינים - ההבהלה שבדבר לא כ"כ על ההנהגה היפך השכל דקדושה ושכל הבריא, אלא שאין שמים לב - הדתיים הנ"ל - שיש כאן מקום לספק ולדיון שצ"ל ולכתוב ההיפך הגמור ממה שאומרים ומדפיסים.

מענין לדעת: הרי בודאי הנ"ל "מקבל כספים מהמדינה", ולא עוד אלא משרת במשרה הקשורה בשטח החינוך, ז.א. שהשפעתו הוא באופן דמוסיף והולך לתלמידיו ותלמידי תלמידיו, האם יצאו כנגדו מהמשרדים באופן רשמי ובקול תרועה ובכל אותם התוארים שהשתמשו בהם בהנוגע לאלו היושבים במאסר ע"ד ענינים אלו שלא נתחנכו על ברכי "חכמת ישראל" במדינת אשכנז, ותמורת התואר פרופסר, נושאים הם התואר רב או דיין או שו"ב ומלמד או גם אברך ישיבה במאה שערים. אופיוני הדבר שיש כאן שבועון המקבל סיוע ממחלקה התורנית של הסוכנות, ולא היתה ברירה בידו כ"א להדפיס עכ"פ תמצית נאום הפרופסר, ולהפ"ח הנה הדפיסו בעמודים האחרונים, ובאותו גליון עצמו אלא שבמקום מכובד יותר ובהרחבה - בא מאמר הגנה, אשר לא דובים ולא יער!

כותב בסיום מכתבו שהי' לנו צער וכו' - והנה אין ת"י המאמר אודותו כותב. אבל בזכרי את מה שאמרתי ודברתי בנדון האמור, הנה כנ"ל - רחוק הוא מהחריפות של נאום האמור.

כמדומה - בכגון דא - כתבתי מכבר שלא לבד שמעונין אני להוודע הפרטים כשכותבים שהי' צער ועגמ"נ, כ"א כנזכר הוספתי גם אז, שבכלל אין תועלת להעלים, כי נמצאים "אוהבים וידידים" שמודיעים ע"ד ענינים כאלו, אלא שמסלפים הדברים וע"פ רוב גם מגזימים. ובטח ימלא בהזדמנות הבאה ע"ד האמור.

בברכה לבשו"ט מתוך בריאות הנכונה.

מ. שניאורסאהן

ו'רכא

מוהרש"י: זוין, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'יב, ובהנסמן בהערות שם.

לקמן ו'תטו.

המפתח - דערכי הקבלה: ראה לעיל חט"ו אגרת ה'תשעב.

ולהפ"ח: - ולכל הפחות (?).