ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'שא

ב"ה, ט' סיון, תשי"ח

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה שאול ישכר

שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מיום המיוחס, ובעת רצון אזכירו ואת זוגתו תחי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב בזה.

והרי באנו מחג השבועות זמן מתן תורתנו, עלי' נאמר חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות, חירות מכל ענינים המבלבלים, הנה יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה בגשמיות וברוחניות.

בברכה לבשו"ט.

נ.ב.

במה שהעיר בשולחנו הטהור של אדמו"ר הזקן ר"ס תצ"ד בפירושו על מה שאומרים בשבועות זמן מתן תורתנו שהוא מפני דקביעות שלנו שע"פ חשבון, שבועות תמיד בששי בסיון זמן מתן התורה, ומקשה שבירושלמי סוף מס' ר"ה מפרשים כתוב בתורה שמרומז בו ששבועות זמן מ"ת.

והנה מובן שלא על אדה"ז תלונתו צ כ"א על המציאות, וכלשון חז"ל מפורש צ ששבועות פעמים חל בחמישי בסיון, שאז הרי פשיטא שאין ענין לומר זמן מ"ת, אפילו ע"פ מה שכתב מהר"ל מפראג (בס' תפא"י פכ"ז) שמעתיקו במכתבו, כיון דלכל הדיעות בחמישי בסיון יום החמשים לספה"ע אין זה זמן מתן תורה, ורז"ל אמרו בפירוש שלפעמים חל בחמישי בסיון, וע"כ צ"ל שמאמר הירושלמי הוא בדרך אסמכתא, וליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא. ועד"ז מוכרחים לתרץ קושיא יותר חזקה מאשר הביא כת"ר, והוא המובא בכ"מ שענין שני הלחם שמקריבים בשבועות ה"ז ענין דלכו לחמו בלחמי, מתן התורה, והרי שני הלחם מקריבים גם כשחל שבועות בחמישי בסיון.

ו'שא

נדפסה בלקו"ש חי"ג ע' 158 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה שאול ישכר: ביק, בני ברק. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'קמה, ובהנסמן בהערות שם.