ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'שעו

ב"ה, ח' תמוז, תשי"ח

ברוקלין.

שלום וברכה!

בעתו קבלתי מכתבו בו מבאר מצבו כפי שנראה בעיניו בפרטיות. והנה במה שצודק בתכלית הוא בכתיבתו בתחלת המכתב אשר זהו בגדר תירוץ והסברה, וע"ז שמע שאפילו את"ל שנכונים הם לא יתוסף עי"ז בלימוד התורה וכו' ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

ובמה שמפרט ענינים שגרמו לנמיכת רוח, הרי כבר מלתו אמורה בתניא בביאור מאמר בכי' תקיעא מסטרא דא וחדוה תקיעא מסטרא דא, ומבאר שם איך שאין סתירה מזה לזה והעיקר שידיעת הנ"ל אין זה אלא אמצעי בכדי לבוא אל המטרה לימוד התורה וקיום המצות, והדרך לזה היא שזוהי דרך האמת ששואל אודותה, שיהיו חקוקים במוח זכרונו דברי רבנו הזקן בתניא ריש פרק מ"א, והנה ה' נצב עליו וכו' ומה טוב שילמוד בעל פה מהתחלת פרק זה עד לתיבת המלך (בעמוד ב') וזה צריך להביא שמחה בלב כל האדם, וכמבואר המשל בתניא ממלך גדול המתאכסן ודר אתו עמו בביתו הדיוט ושפל אנשים (תניא פרק ל"ג) ומובן גם כן שאכסניא ודירה זו הרי זה גם נתינת כח להתנהג מתאים לרצון המלך ורצונו, הרי מבואר בשו"ע לפרטי פרטים ואפילו בעניני הרשות הרי ישנו סימן שלם והוא בשו"ע או"ח סי' רל"א מיוסד על הענין דבכל דרכיך דעהו.

ויהי רצון שלא יתבונן בהנהגת פלוני עמו וכו' כי אם ידע אשר עומד בקרן אורה ישיבת תומכי תמימים תורה תמימה הנגלה והפנימית ומובטח הוא שבאם ירצה באמת יצליח בשלשת הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם כפשוטו והעולם קטן זה האדם, עומד.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.