ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'שפו

ב"ה, י"ג תמוז, תשי"ח

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה יחזקאל שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מערב י"ב תמוז, חג הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בו מעורר בהמנהג דבת מצוה אשר בשנים האחרונות חדר ג"כ לחוגי היראים לדבר ה', עד שכמעט נעשה לדבר שאי אפשר לבטלו, אלא השאלה היא באיזה אופן טוב יותר לסדר זה, ומזכיר שנוהגים לעשות זה ביום ששי בערב, וכנראה כוונתו בליל ש"ק, -

ואי יישר חילי הנה צ במדינה זו צ הייתי מבטל קביעות זו מעיקרא, והרי מצטערים על עריכת בר מצוה בשבת מפני קריאת התורה, וכידוע המכשולים הנגררים עי"ז ועד להנהגה בריש גלי היפך דשמירת שבת קדש, ולזה מכנים כניסת בן ישראל לגיל דעול מצות ועול תורה, וכפי ההשערה בדרך הטבע יש חשש גדול שבקביעות איזו חגיגה שתהי' בליל ש"ק או ביום הש"ק, הרי אפילו את"ל שבמקרים מסוימים לא יוגרם עי"ז חילול שבת ח"ו אין ערובה בזה, אלא בזמן ההוה ובמקום זה, משא"כ אפילו במקום זה בעתיד הקרוב ועאכו"כ במקומות אחרים, שספק גדול בדבר, וק"ל וד"ל וכבר דברתי עם כמה מהרבנים בהנוגע למנהג בתי כנסיות שלהם, שעליהם להשתדל ככל הדרוש לערוך חגיגות הבר מצוה לא ביום השבת כ"א בימות החול ומטעם האמור.

כן מובן שיש להשתדל ככל האפשרי שלא תהי' הקביעות ביום הראשון והרי די בזיון וקצף על כמה מעניני בני ישראל הנדחים ליום זה אף מהטעם שאז פנוי העם ממסחריו ועסקיו, אבל הרי דא"ג ניתנת עי"ז איזו חשיבות ביום אידם ר"ל. אלא שכנראה שבהווה זה עדיין בגדר גזירה שאין רוב הצבור כאן יכולים לעמוד בה, וזכות גדול עליהם שכבר נשכח ענין אידם שביום זה ואין איש שם על לב, אבל בהנוגע לענינים חדשים מה טוב לא להכנס מתחלה בהענין ולסדר את זה לא ביום זה ושערי תירוצים לא ננעלו.

מובן שאינני מתעכב בזה על כללות הענין דחגיגת בת מצוה, וכנראה לא ע"ד זה בא בשאלה, כי אם אשר במצב ההווה בקהלתו, השאלה היא רק ע"ד קביעות הזמן.

אף כי בטח למותר הערה הבאה, בכ"ז ליתר שאת הנני מעלה גם את זה על הכתב מפני המכשולים אשר נגרמו בכמה מקומות בטכס הבת מצוה, דבאיזה מקומן המהדרין צ בטכס הבת מצוה נותנים בשיר קולם ובעוה"ר בהשתתפות נשים ובעיקר הבת מצוה והחבירות שלה, והרי בזה אין שייך פשרה שהרי הדין מפורש בשו"ע לאיסור מוחלט.

בקשר עם הידיעה שהגיעתני שנכנס לועד העיר, הנה יהי רצון שינצל השפעתו דעד עתה והשפעתו שנתוספה בכניסה האמורה, להגביר חיילים להחדרת תורת אמת בלי פשרות (שהרי אמת ופשרה הפכים הם בהחלט) בחוגים ההולכים ומתרחבים מתחיל בקהלתו בה משרת בקדש באופן רשמי, בעירו שעתה נכנס לועד העיר וגם מחוץ להעיר, שהרי כל בני ישראל קומה שלימה הם, וחסרון באיזה מקום שיהי' נוגע לכל שאר המקומות, ומרובה מדה טובה שהוספה פועלת בכל מקום, שמזה מובן שכל השתדלות ויגיעה כדאיות הן, שהרי הענין נוגע לכלל ישראל ולפרטיו, וק"ל.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ו'שפו

מו"ה יחזקאל: הרטמן, סט' לואיס.

בלי פשרות: ראה גם לעיל אגרת ו'רפ, ובהנסמן בהערות שם.