ספריית חב"ד ליובאוויטש

כרך יח

ו'תקו

ב"ה, ערב ראש השנה, ה'תשי"ט

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הד"ר יוסף שי' גולדשמידט

מנהל אגף החינוך הדתי

ירושלים עיה"ק ת"ו

שלום וברכה!

הנני מאשר קבלת מכתבו מיום כ"ב באלול שזה עתה נתקבל.

ופותחים בהבעת תודה על התענינותו ועזרתו בעבר ועוד יותר, והוא העיקר, על הבטחת עזרתו לעתיד, שבודאי הכוונה לא רק לעתיד הרחוק אלא גם בעתיד הקרוב, זאת אומרת, בחדשים אלו בהתחלת שנת הלמודים החדשה. ואף שבדכוותי' ודאי שאינו זקוק להבעת תודה, אף על פי כן הרי מצדי תודתי חמה נתונה לכ' מתאים למאמר רז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, שהכרת תודה יפה לזריזות להוסיף בפעולות הטובות, ותקותי שגם בנוגע לכ' תהיינה תוצאות אלו, היינו אפילו בנקודות שזקוקים בהן ליחס של לפנים משורת הדין ועוד יותר לפני ולפנים משורת הדין.

בנוגע לנקודה העקרית שנוגע במכתבו על דבר ההכרח שהמורים ומורות יהי' להם מינימום ידיעות וכושר חינוכי ופדגוגי וכו', בודאי למותר לבאר שאני מסכים עם דעתו, וראי' מוכחת, מה שמזכיר ג"כ במכתבו, שבהישיבות דליובאוויטש כאן מתגשמת השקפה זו ודרישה זו בחיים בפועל. אבל בודאי לאיש הנמצא באה"ק ת"ו זה כמה שנים וראה איך שכל הענינים נעשו ונבראו כמעט מאין ליש, שלכן דרשו כמה וכמה זמן והוכרחו לוותר על כמה ענינים עקריים והכי חשובים ובלבד להתחיל בפעולות חיוניות ולהמשיך בהן, ואפילו עתה לאחר עשר שנים משנת תש"ח חלק חשוב מהענינים הכי עקריים עדין נמצא במצב כזה ובכל זאת אין מתחרטים על המצב, כיון שעקרי וחשוב עוד יותר הוא שתומשכנה הפעולות אפילו במצבן שהן, בעלות חסרונות ומגרעות, אי לזאת בטוחני שגם בענין שדן במכתבו ע"ד בתי ספר חב"ד תהי' גישה זו והשקפה זו, ובפרט שגם בארצות הברית לא חל השינוי אלא במשך כמה שנים, וגם בארץ ישראל הולכים בכיוון האמור, אף שכמובן קשה לקבוע בדיוק היום והשעה שתתמלאנה כל הדרישות הצודקות בנוגע לכושר פדגוגי וידיעות וכו'.

ומה שמוסיף חיזוק בתקותי זו היא עצם העובדה שהמדובר הוא באברכים וצעירים המראים התמסרות גדולה ביותר לתפקידם בתור מורים ומחנכים, כי הרי היציאה למקומות רחוקים היתה מופרכה לא רק אצלם אלא בכל החוג שמשתייכים אליו, ולא מפני טעמים כלכליים גרידא אלא דתיים בעיקר, ובכל זאת נאותו לצאת למקומות נדחים לפי ערך ולסביבה זרה, אף שסוף סוף לא הבטיחו להם אוצרות כסף וזהב ואפילו לא השיגים הכי גדולים בנוגע לדת, שהרי כל אחד מהם הי' פעיל בסביבתו עתה ג"כ בהפצת היהדות; זאת אומרת, שההתמסרות וההתלהבות שלהם לעצם רעיון הנסיעה למקומות רחוקים בכדי לעסוק בחינוך בני ובנות ישראל היתה כל כך גדולה עד כדי לבטל את כל הטעמים השליליים והכי עקריים בעיניהם - הרי טבעי הדבר שהתלהבות זו תתגבר גם על כל הקשויים ברכישת ידיעות והתאמנות פדגוגית וכו'. כמעט כלם, בטוחני, יש להם היכולת והכשרונות בהאמור, ואלה שחסר להם בפועל, הרי זה מפני שעד עתה לא היו זקוקים לזה ולא הרגישו צורך בדבר. מבין אני שרכישת הידיעות אין זה עדין תעודה רשמית, אבל לדכוותי' ובפרט בהמצב בארץ ישראל ודאי שאין נוגע פיסת ניר הקרואה בשם "תעודה" אלא הידיעה בפועל, והעיקר ההתמסרות לטובת התלמיד והתלמידה.

הנני מרשה לעצמי לצרף בזה העתק מכתבי כללי לראש השנה דשנה זו, והמדובר שם על דבר נתינת אימון בבני ישראל בהנוגע לכל עניני דת, לדעתי, כן הוא הדבר בנוגע לנתינת אימון לאודותם כותב במכתבו בשטח החינוך והפדגוגי' וכו', והרי אצלם היינו הך, כי התעסקותם בשטח זה היא מנומקת אך ורק בזה שרואים בתפקידם צו תורתנו הק' תורת חיים.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני שולח ברכתי לכ' ולכל הנלוים אליו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד, הן בעניניהם הפרטיים והן בעניניהם הכלליים המשמשים צנורות וכלים לברכת ה' היא תעשיר בגו"ר.

בכבוד ובברכה.

ו'תקו

מכתבי כללי: דלעיל חי"ז ו'תצט.