ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יח > ו'תקיז

ב"ה, י"א תשרי, תשי"ט

ברוקלין.

להמשתתפים בהתועדות הראשונה

של שנת השמיטה, שנת ה'תשי"ט הבע"ל

בעיר טאראנטא

ה' עליהם יחיו.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם ממוצש"ק שובה, מבשר מההתועדות הראשונה האמורה,

ויהי רצון שתהי' זה התחלה טובה על כל השנה כולה שנה השביעית, אשר היא שבת לה',

אשר רמוז בזה ושייך ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים (עיין אבן עזרא וברמב"ן כיום השבת וכו', ויקרא כה, ב).

ומבואר בתורת החסידות, שזהו דרגא היותר נעלית בהשכר דלע"ל הנחלק בכללו לשתי תקופות, התקופה שאין להם מנוחה לעוה"ב, שילכו מחיל אל חיל, ומזה מתעלים לתקופת שבת ומנוחה לחיי העולמים,

וכיון שתכלית השלימות של העולם אז, תלוי במעשינו ועבודתנו כל משך זמן הגלות (תניא ריש פרק ל"ז) מזה מובן שגם בעבודה צ"ל מעין זה,

ופשוט הוא ע"י שמסיחים עצמם לגמרי מכל עניני העולם, לא רק עולם הגשמי אלא גם עולם הרוחני, ולא רק מטו"ד אנושי אלא גם מטו"ד דקדושה, והעבודה היא למעלה מטו"ד עד עבודת דבכל מאדך, ומרומז במאמר רז"ל, עבודה שלא על מנת לקבל פרס, גם לא פרס רוחני,

שזהו גם ענין הכתוב, מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, וכפירוש רבנו הזקן, שהי' אומר בזה"ל, איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דאיין ג"ע איך וויל ניט דאיין עוה"ב כו' איך וויל מער ניט אז דיך אליין, (שרש מצות התפלה לאדמו"ר הצ"צ, פרק מ' בסופו).

וגם על זה נאמר, לא נפלאת היא וגו' לא בשמים היא וגו' וכמרז"ל שם, שאילו היתה בשמים היית צריך לעלות אחרי' וללמדה (דברים ל, יב),

וכיון שהובטחנו שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, הרי בודאי שניתנו הכחות על זה, וק"ל.

בברכת חג שמח.

ו'תקיז

וכפירוש רבנו הזקן: ראה גם לעיל ח"ה אגרת א'תנד. ח"ו א'תקמט.