ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יח > ו'תקלג

ב"ה, כ"ט תשרי, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

בנסעי היום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, קבלתי מכתבו ממוצש"ק עם המצורף.

... יש להעיר מירושלמי ברכות סוף פרק ח', אם בירכך וכו' והמענה במאמר השני שלכאורה תמוה, שאמר לו כבר מלתך אמורה פעמים, דלכאורה אינו מובן, למה לא פירש הענין, ולכאורה אפשר הי' לומר דכיון שהאדם יראה לעינים וישמע לאזניו, והרי אפשר שתהי' ע"ד ברכתו של בלעם (סנהדרין קה, ב) ולכן מסר הענין לשמים, ואין להקשות מפני מה עונה אחריו אמן, דהרי אמן אומר בהנוגע להד;8250#&ור, משא"כ מלתך אמורה, ה"ז נוגע לכוונתו, כמובן מהכתוב, ואף דאין מבואר בזה מפני מה כשפגע אחרינא וקילל ג"כ ענה, כבר מלתו אמורה [שהרי פשיטא שבהנוגע לעכו"ם אין להכניס פי' בדבורו, שהוא ע"ד המסופר במו"ק ט' ע"ב הני וכו' עיי"ש בחידושי אגדות, ובלקו"ת לרבנו הזקן (בחוקתי מ"ח ב')] ובזה צ"ל שהוא מפני גם ענוש לצדיק לא טוב, יהי' למי שיהי', ואחרי כל זה דוחק הנ"ל.

וי"ל דמענה הנ"ל הי' בכדי לחדודי לתלמידיו וגם זה דוחק.

ולכן נראה לי לומר [וכן נתבאר בההתועדות דשבת בראשית הוא שבת מברכין], דברכתו של האדם איזה שיהי' מוגבלת היא, משא"כ כשאומרים כבר מלתך אמורה, הנה באה הברכה ממקור הברכות*, ועד"ז בהפכו, בכדי שיהי' ובערת הרע ככל הדרוש, ועדיין צ"ע.

בברכה לבשו"ט.

*)עיין בזה ד"ה אריב"ל כל כהן שמברך - בס' המאמרים תרכ"ט שהו"ל זה עתה.